13:40 – 16:00

13:40 מחסום בזק – עברנו

העלייה לתיאסיר:

השמים כחולים, האוויר נקי ורחוץ לאחר גשמי הלילה, המורדות הרטובים מכוסים בפלומה ירוקה. צאן ובקר נראים בכל השטח הפתוח, ולצדי הכביש. במקומות אחדים יש בוץ על הכביש, רמז לזרימת המים והסחף. לצד מראות הנוף המרהיבים נוכח הכיבוש בכל כיעורו.

חמאם אל מאליח: לצד הכביש עומדת מכונית של הטלוויזיה הירדנית עם כתב וצלם. עצרנו שאלנו. הכתב סיפר שהוא הגיע לסקר את הכיבוש. אחד מתושבי המקום אישר שאכן בקיץ הם עברו מערבה, בשל חום הקיץ ובשל הצום. הכתב אמר שאינו יודע על רועה צאן שנהרג בקיץ מכדורי חיילים  ליד הבסיס שמול החמאם.

14:10 מחסום תיאסיר

השופל הגדול עדין חונה בצד הדרך. 3 חיילים וקצין בעמדת הכביש.

אחד מהם שאל מי אנחנו. אמר שאסור לצלם כי זה שטח צבאי. החיילים התקשרו לברר איך לנהוג איתנו, לא ידועה התשובה.

היינו במקום 30 דקות. התנועה לא היתה רבה, מכוניות ומוניות עברו לשני הכיוונים. נבדקו תעודות זהות  ולעיתים גם תוך המכונית. לא היתה תנועה של מכוניות צבאיות.

14:40 עזבנו

דרך אלון כביש 578

עבודות העפר שהיו ליד שער גוכיה ולאורך הסוללה הוכיחו כיעילות ליצירת חפיר מלא במים.

מדרום להתנחלות בקעות, חסימות העפר יצרו הרבה סחף על הכביש. אחת מהחברות הלאומיות לדרכים עסקה בפינוי הסחף.

15:05 מחסום חמרה

כל זמן שהותנו היתה במחסום תנועה דלילה. התור היה של 2-3 מכוניות לכל היותר. כבר למדנו שעיקר העומס הוא אחרי השעה 16:00 אז מגיעים אל הצומת אנשים השבים מהעבודה. שני חיילי משטרה צבאית ("תעוז") באו לקראתנו, שאלו מי אנחנו ושבו אל עמדת הכביש. הצומת מלא כולו בשכבת בוץ חלקה.

15:40 עזבנו

ריחות עזים של ביוב עולים מהוואדי שמתחת להתנחלות משכיות.

16:00 בזק

נשאלנו מהיכן הגענו. ועזבנו.