12:00 – 10:00

10:00 מחסום בזק עברנו.

10:20 מחסום תיאסיר:

המחסום שומם. הבטונדות נצבעו בצבעים חדשים לבן כתום.

המשכנו לעבר העיירה תיאסיר. חלף על פנינו רכב פרטי עם לוחית צהובה, איש מנצרת שהיה בדרכו לטובאס, התעניין מי אנחנו ושאל אם ידוע לנו שהמעבר אסור לאזרחיות ישראליות שכמותנו. משנחה דעתו, ברכנו לחג שמח, והמשכנו. לא ראינו צבא בשטח. ראינו רועים על חמורים ועדרים. אחד מהם שעמד לצד הכביש שמח לקבל בקבוק מים שהצענו לו.

דרך אלון:

ממערב לכביש ראינו מספר קבוצות של חיילים כנראה מתפרשים לאימונים. הסוללה הוגבהה מאוד. ליד השער פגשנו את ב', ששמח לקבל את מנחת החג שהבאנו לו ולמשפחתו. הוא סיפר על עבודה תמורת 60 ₪ ליום (!) בחממות של אחת המשפחות (פלסטיניות) שגרות ממערב לסוללה ורחוק ממנה. ב' סיפר על ניתוח לבנו (בבי"ח בשכם, משהו בבטן, לא הבנתי) שעלותו כ 8,000 ₪. הוא כבר שילם 4,000 ושאל אם נוכל לסייע לו בהשלמת הסכום.

11:00 מחסום חמרה   (המדחום מורה על 36 מעלות, דגל קרוע מסמל בעליבותו את המחסום המיותר הזה):

טנדר משטרה "כחולה?" שוטרים לבושים בשחור. בקול מזרה אימה: "אפשר לעזור לכם" "זה שטח צבאי! אסור להיכנס לשם!"

קשה היה השתכנע מרצונם לעזור לנו או לברך אותנו בשנה טובה.

נסעה המשטרה. הלכנו אל המחסום, הגיע חייל-ילד, ביקש, התחנן, שנלך מש;כי אסור לנו, כי אנחנו מפריעות לו לעבוד, כי … הוא יזמין את הגורמים שמעליו כדי שיעצרו אותנו. עם זאת התעניין מי אנחנו, למה באנו ושוב נזכר שעליו למלא את משימתו.. ואז שב אל עמדת הכביש.

המחסום בנתיבו היחיד לא היה עמוס. מכוניות עברו לשני הכיוונים, נוסעים ברכו לשלום ולא נוצר תור. בחצר חנה שופל גדול. בקצה המזרחי של דרך עפר יש שלט באדום "מעבר להולכי רגל" וליתר ביטחון הונחה תלתלית, שמתפרשת אל תוך השדה שמדרום למחסום. מכאן שגם הולכי הרגל שבעבר היו עוקפים את המחסום בדרכם אל המאהל שממערב לו, חייבים לעבור דרך החיילים.

11:30 עזבנו.

11:40 ח'אלת מכחול

פגשנו את הנשים עם הצאן ליד האבוסים. נשאלנו לשלומנו, שאלנו לשלומן, והחלפנו ברכות לחג.

12:00 בזק. עברנו ללא שאלות.