ח'רבת בית זכריה - האם גנץ בטל את אישורי הבנייה?
הידיעה שהחזירה אותנו הפעם לחרבת בית זכריה הייתה זו:
“לפני כמה ימים ביקר השר גנץ בגוש עציון ונפגש עם נציגי תושבי הגוש הישראלים כדי להבין מהם מדוע נדרש לבטל את אישור הבנייה הפלסטיני וכן ירד בעצמו לסייר בסמוך לחרבת זכריה. בסיום המפגש אמר גנץ לתושבים שהוא אכן מבין שמדובר בנושא מורכב ורגיש” . הוא :”… שוקל לבטל את אישור הבנייה שהעניק לפלסטינים לאחרונה בחרבת בית זכריה שבגוש עציון. כך פורסם הבוקר (ראשון) בתוכנית “הבוקר הזה” בכאן רשת ב. (מדווח זאב קם 19.9.21 ב…)
לראש מועצת חרבת בית זכריה, אבו איברהים איש לא פנה ולא הודיע לו על הביקור של גנץ השוקל לבטל את תוכנית המתאר שנשלחה לאבו איברהים מהמנהל. “התושבים” מבחינת שר הביטחון הם רק יהודים מתנחלי הגוש. על העלבון הצורב של אבו איברהים, שגנץ לא ספר אותו שמענו בחדר האורחים של ביתו. חדר המשמש גם מועצת חרבת בית זכריה על שלוחותיה.
מה משמעות של ביטול תוכנית המתאר מבחינת הפלסטינים?
המשמעות היא: המשך ההריסות של בתים בתואנה של העדר תוכנית מתאר (מאושרת).
ללא תוכנית :
1. חל איסור בנייה ובתים נהרסים בתואנה הזו ע”י המנהל דרך קבע בכל קהילות חירבה בית זכריה (350 תושבים), חלט בלוט (80 תושבים), ואדי שחאט (130תושבים) , חלט אפנה (80 תושבים), וחרבת שפא (100 תושבים) והחווה הנוצרית של משפחת סרס.
2. אסור להציב שלט עם שם הכפר בכניסה לכפר.
3. אסור לסלול כביש כניסה בטיחותי, לכפר.
4. אסור לבנות מרפאה
5. אסור להשלים את בנית הצריח במסגד נבי זכריה – המסגד היחידי בגוש עציון שבנייתו נעצרה לפני 36 שנים בצוו של המינהל וכל העתירות נדחו.
נישול ומחיקת המורשת הפלסטינית
לפני 1967 הקהילות של חרבת בית זכריה השתרעו ברווחה על פני אזורים נרחבים של שטחי גוש עציון. האיכרים חיו על אדמתם בנו את בתיהם בינות לכרמי הענבים, התאנים וגידולי הירקות. לתפילה הם היו מתכנסים במסגד נבי זכריה שבחרבת בית זכריה ותחת צלו הרחב של “בלוטה נבי זכריה” האלון העתיק והקדוש שנטוע בלב שני דונם אדמת ווקף (לדברי אבו איברהים) היו נהנים בחיק הטבע. וממנו יכלו להמשיך לאתר קדוש אחר מוקף אלונים : נבי דניאל. או למעיינות שבאדמות חרבת בית זכריה ובית אומר שנכללות היום ביער עציון של קק”ל שהכניסה אילו היא הדרך בואך להתנחלות האלימה בת-עין.
על “בלוטה נבי זכריה” ועל נבי דניאל השתלטו המתנחלים היהודים כליל . נבי דניאל הפך לזולה לרווחת מתנחלי המאחז שדה בועז ומתנחלי נווה דניאל ובלוטה נבי זכריה הפך למרכז מבקרים חינוך ולימוד המורשת היהודית בגוש עציון. תוסיפו לכך את האיסור לבנות צריח מעל המסגד היחיד בגוש עציון “נבי זכריה” והכל מוכן להזמנת שר הביטחון לגזול את כיבשת הרש שכמעט ניתנה: אישור תוכנית המתאר.
בין 1948 – ל1967 נקבע האלון הענקי “בלוטה נבי זכריה” למסמל את געגועי היהודים מפוני הגוש ושמו בישראל : “העץ הבודד”.
אזור עציון / גוש עציון*
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
גּוּשׁ עֶצְיוֹן הוא אזור שבו קבוצת יישובים יהודיים מדרום לירושלים. ממוקם בין בית לחם לחברון. ניסיונות ההתיישבות היהודית באזור החלו ב-1927. ארבעה קיבוצים שהוקמו בגוש בשנים 1943–1947 נחרבו במהלך הקרב על גוש עציון במלחמת העצמאות. לאחר מלחמת ששת הימים חודשה ההתיישבות היהודית בגוש עציון, מאז הוקמו עוד 14 יישובים ו-10 מאחזים. על פי מפת המינהל האזרחי, גוש עציון כיום גדול פי 7 משטחו ההיסטורי, ואדמות היהודים שנרכשו מלפני הפינוי ב-1948 מהוות פחות מ-15% משטח גוש ההתנחלויות הגדול של מועצת גוש עציון היום, שישראל דורשת לספח בהסכם הקבע עם הפלסטינים.
היישובים הפלסטיניים באזור מתרכזים במובלעות, כשהגדולה ביניהן היא במזרח - אזור בית לחם, הכולל את בית ג'אלא, אל ח'דר, בית סאחור ועוד. ממערב שוכנים יישובים כמו חוסאן, נחאלין, אל ג'בעה ובתיר וכפרים חקלאיים קטנים ועתיקים כמו שושחלה, ח'ילת זקאריה (חרבת זכריה) ועוד. אלה פזורים על האדמות החקלאיות האחרונות שנותרו בידי הפלסטינים באזור. בשנות האלפיים צצו מאחזים לא חוקיים רבים, המשתלטים בחסות המינהל והצבא על אדמות פלסטיניות פרטיות, מנסים לסלק בדרכים אלימות ביותר את החקלאים מאדמתם ומבתיהם וכך להרחיב את ההתנחלויות. צפו בווידאו על המציאות הקשה באזור שושחלה ומקאם נבי דניאל.
במהלך שנות ה-90 נסלל כביש 60 החדש, שרובו אסור לתנועת פלסטינים, ולצדו נבנתה חומת ההפרדה. הגישות אל רבים מהכפרים הפלסטיניים והאדמות החקלאיות באזור נחסמו, ונוצר חיץ בין הכפרים עצמם וכן בינם לבין האדמות שבבעלותם. פריסת ההתנחלויות ורשת הכבישים והמחסומים באזור עציון כולו מעידים על הכוונה ליצור רצף טריטוריאלי ותחבורתי בין גוש עציון לירושלים.
חברות מחסום ווטש מסיירות ומתעדות שנים רבות באזור. משוחחות עם הפלסטינים בצמתים, במת"ק, בכפרים ובמקאמים (אתרי המורשת העתיקים הפלסטיניים) ומנסות לפרסם ברבים את הגזל, האפרטהייד והאלימות שהם חווים. על פעילותן תוכלו לקרוא בדוחות המצורפים.
בשנת 2021, לאחר שנים רבות של משא ומתן, אישר המינהל האזרחי תוכנית חדשה לכפר המרכזי ח'רבת זכריה, הכוללת היתרי בנייה. המתנחלים מהיישובים הסמוכים מחו על ההחלטה וביקשו משר הביטחון לבטל את ההיתרים. חברות מחסום ווטש עומדות בקשר עם אנשי הכפר ומנסות לערב ארגונים אחרים ולהשתמש בדעת הקהל ובאמצעים משפטיים כדי לעצור את הביטול. בקיץ 2023 נסלל ככביש חדש לישראלים (מתנחלים בעיקר) העוקף את אל־ערוב ובית אומר על התוואי של כביש 60, בעלות של 300 מיליון שקלים.
-