12:30 – 10:00                                                                                                                                                                                                                            

10:00 מחסום בזק. עברנו.

במורד שמתחת להתנחלות רותם: מעט דרומה מהמבנה שהוגדר בעבר כ"בית הרבש"צ" מוצב קרוואן.

עלינו למחסום תיאסיר. המחסום לא מאויש. גם במגדל השמירה לא היו סימני חיים. אזור האימונים ריק מחיילים.

הבנייה של מעביר המים הסתיימה. חלק מהבורות בכביש מולאו באספלט, ואחרים לא מולאו.
יום חם מאוד. הצאן מנצל את הירוק שנשאר.
 

מחסום חמרה מתחדש בחומת בטון                         קרוואן חדש בהתנחלות רותם

הרועה המעוכב נקרא לדבר עם הרבש"צ

דרך אלון:

אזורי האימונים ריקים. בשולי הכביש מדרום לשער גוכיה ראינו אוטובוס עומד בשולי הכביש והרבה חיילים לידו. הבנו שזו היתה עצירה לפיפי. החיילים נראו מותשים, הם העמיסו שקים שכנראה היו מאוד כבדים.

דרומה יותר, קרוב להתנחלות בקעות עמד ג'יפ, ובשדה שבין הכביש לבין הסוללה ישבו שני רועים. עדר העזים היה עסוק בשלו. ירדנו אל הרועים. הבנו שתעודות הזהות שלהם אצל החיילים. הם מ עאטוף-טמון. ראו את התג שלנו ושאלו על דפנה.

החלפנו מספרי טלפון למקרה שעיכובם יימשך אחרי שנלך. 10 דקות אחרי שנפגשנו הוחזרו ת.ז. עם הוראה שאסור להם לחצות את הכביש לכיוון ההתנחלות. הג'יפ הצבאי פנה אל ההתנחלות, ואז הגיע רכב אזרחי, אחד הרועים ניגש אליו, ודיבר עם הנהג.  

מחסום חמרה: 11:00

המקום עבר מספר שינויים: את מגדל השמירה הזיזו מזרחה קרוב יותר אל הצומת. עכשיו הוא נמצא בתוך חצר מגודרת בעמודי בטון (תמיד היתה שם גדר רשת). בתוך אותו מתחם נמצא גם מבנה שרק את הגג שלו ניתן לראות מהכביש.

חיילי הסדיר (אריות הירדן) טרם הגיעו. גם הפעם פגשנו חיילי מילואים מגדוד תומר-חטיבת הבקעה.

על הדגל שלהם יש ציור של אריה מכונף בתעופה עם הכיתוב המרשים: "נחישות, מקצועיות, יוזמה"

אחד החיילים הגיע לומר בוקר טוב והלך להחליף את חברו שנשמע מקטר על המגדל.

התנועה היתה דלילה ביותר. מי שהגיע אל המחסום עבר (בנתיב האחד שהושאר שם). משאית ישראלית (אמבטיה כפולה) שנראתה על הרכס שממערב למחסום (שטח A) הגיעה, עברה את המחסום מבלי לעצור והמשיכה בדרכה צפונה.

כבר אמרנו בעבר שהמחסום הזה מיותר כמו גם החיילים ששומרים עליו.

11:25 עזבנו

חאלַת מכחול

העדר במרעה. ישבנו עם אשתו החכמה של י'. (לבושתי, שכחתי את שמה). היא אסירת תודה על הקולטים שתוקנו (אני גם לא זוכרת מי הצדיקה שטיפלה בתיקון). העבודה שם רבה. ב 3 בבוקר חולבים עד 5, אח"כ מלאכת הגבינה … הילדים … הכביסה – עכשיו קל יותר כי יש חשמל.  וב 4 אחה"צ – חליבה שנייה.

12:15 נפרדנו.

12:30: מחסום בזק – עברנו