ליווי רועים בליל הסדר בקעת הירדן
בשבת, 12.04.25 ערב ליל הסדר, שהו במקום מלווים ומלוות, שבחרו להיות כאן אם כמחאה נגד הצהרת החג המזויפת בדבר יציאה מעבדות לחירות, שבהווה ובמציאות שמורה רק ליהודים או סתם כבריחה מאווירת החג הדביקה.
כל צוותי משמרות הבוקר הגיעו בשעה 7.00 ליישוב פארסייה והצטרפו לליווי הרועים.
שני צוותים יצאו למרעה בעין אל חילווה, האחד עם ז’ הרועָה שיצאה אל ההר. בשלב מסוים של המרעה עצר לידם ג’יפ צבאי והמלוות לא הספיקו לגשת אליו, נראה שהחיילים צילמו ועזבו את המקום בלי להטריד את הרועה. המרעה הסתיים בשלום בשעה 10.00.
גם המרעה עם פ’, שהרחיק בהרים בחיפוש עשב ירוק עבר בשלום .
זו מלווים ליווה את הרועה ח’ בשעות 8-12 עד לעין אלשק. שם הכבשים עוצרות לשתות מי מעין שעדיין לא נחסם ע”י שלטונות הכיבוש והרעיה עברה בשלום.
בפארסייה עצמה שהה צוות לנוכחות מגינה. הם העבירו את זמנם בביקורי משפחות, בשתיית קפה ותה מרובים ובשיחות על חיי היום יום. כמובן שלא נפקד הנושא של המתנחלים ממאחז טנא ירוק, המטרידים אותם מדי יום בדרכים שונות הם מגיעים ומתיישבים על הספסל ליד הדגל בגבעה ממול פארסייה; אחרים משוטטים בטרקטור בשביל ביישוב תוך הפחדה של הילדים והתושבים; הם רועים קרוב ללוחות הסולריים ולמכלי המים, כשבאוויר מרחף האיום שיפגעו בשני אלה. על כך אי אפשר להתלונן במשטרה, אשר מתעקשת שאה אדמות מדינה.
כך הרועים מופקרים לגורלם ולא נותר להם אלא לספר על כך.
הילדים בני 8-12 שיחקו במשחקי מציאות. הם קשרו ילד בחבל לעמוד וצעקו עליו. כאשר הצטרפנו למשחק ודרשנו לשמוע על מה הצעקות, הילדים ענו: לכו מכאן הוא מחבל..
המלחמה היא מציאות החיים הנוכחת בחייהם של הילדים הפלסטינים, מגיל שהם עומדים על דעתם.
בשעה 11.00 התקבלה קריאה מהרועה ס’. היא כבר חזרה לביתה ומצאה שמתנחלים מסובבים שם וחששה שהם יגנבו גדיים מהדיר. שתיים מאיתנו שכבר חזרו לנוח בפארסייה מיהרו למקום אבל המתנחלים כבר התרחקו והלכו בשביל לעבר המאחז של בנצי, הממוקם בסמוך למאהל של הרועה. זו דוגמה קטנה איך גורמים לפלסטינים לחיות במתח תמידי כשאין לדעת מה יהיה ברגע הבא ומתי השוטטות של המתנחלים תיהפך לאלימות פיזית או גניבת כבשים.
ב16שעה 16.00 הגיעו מלווים נוספים לליווי מרעה אחה”צ שניים יצאו למרעה עם י’ ושניים שהו בפארסייה .
אך אין רגע דל בבקעה. בשעה 17.00 התקבלה קריאה מעין אל חילווה: מתנחלים בבגדי שבת מסתובבים במאהלי הרועים. המלווים נסעו לשם במהירות וראו ארבעה מתנחלים צעירים, ביניהם ילד בן 10, מסתובבים בין המאהלים. היה חשש שירדו ויתקרבו לדירים וינסו לגנוב גדיים, אך הם המשיכו בדרכם אל הגבעה. הרועה הציע שניסע אל ז’ הרועָה בהמשך הגבעה וכדאי שנסע אליה. כבר מלמטה ראינו את אותם ארבעה מתנחלים מגרשים את הרועה והעדר שלה לעבר ביתם. הרועה חזרה הביתה בקצב איטי, מניחה לכבשים ללחך את שאריות העשב.
המתנחלים לא הרפו. הם המשיכו בטיול עונג שבת שלהם כשהם יורדים דרך המאהלים המזרחיים של פ’ ואחותו, וירדו למעין עין אל חילווה. עצם הנוכחות שלהם, יצרה אווירה של חשש ואימה.
במטרה להרגיע ישבנו אצל פ’, המתגוררת בגפה, והוזמנו לתה עם עוד שני שכנים הגיעו. הנושא חזר על עצמו שוב ושוב: למה ולמה הם מציקים? הרי יש מקום לכולם? והתשובה המתחרזת בערבית: הֵיכ אִִחתילאל מיש אִסתקלאל- זה כיבוש לא עצמאות. בשתי השפות הדברים צורמים גם לאוזן וגם לנפש.
ב 18.00 חזרנו לפארסייה. שני צוותים נשארו ללינה בעין אל חילווה ובפארסייה. הלילה עבר בשלום.
13.04.25 עם שחר יצאו 2 הצטרפו המלווים לרועים הפלסטינים במקומות שונים בבקעה. המתח הרגיל שרר באוויר אך המרעה עבר הפעם בשלום.
תיאור מיקום
אל-פארסייה / עין א-סכות
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
יישוב של קהילת רועים בבקעת הירדן מול התנחלות "רותם". מתפרנסים ממרעה כבשים התושבים חשופים להטרדות, התעללויות וגזל מהמתנחלים שמגיעים אליהם ממאחזים ומהתנחלויות בסביבה, ושטח הרעייה שלהם מצטמצם והולך בגלל השתלטות המתנחלים, שטחי האש, ושמורות הטבע שהוכרזו. חברות מחסום ווטש משתתפות בפעילות של ליווי רועים ונוכחות מגינה 24/7, ויש קשר רציף וחם עם הקהילה.
-
בקעת הירדן
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בקעת הירדן היא הרצועה המזרחית של הגדה המערבית. שטחה קרוב לשליש משטח הגדה. חיים שם כ 10,000 מתנחלים, כ 65 אלף תושבים פלסטינים בישובים. בנוסף, כ 15 אלף מפוזרים בקהילות רועים קטנות. בקהילות אלה אנשים חיים במצוקה קשה בגלל שני סוגי הטרדות: הצבא שהכריז על חלק משטחי המחיה שלהם, כשטחי אש, אימונים גוררים סילוק של שעות ארוכות ממגורים, בחום היוקד ובקור החרפי של הבקעה. הסוג האחר הוא התעללות על ידי פורעים הנאחזים בשטחי המרעה של קהילות הרועים, ובשטחי האש המוכרזים (מבלי שיגורשו). מיה תהום הרבים בבקעה משוייכים לחברת מקורות ואינם זמינים לפלסטינים תושבי הבקעה. הפלסטינים מביאם לצרכיהם מים בעוקבים בעלות גבוהה.
Nurit PopperDec-16-2027נורית מאויימת על ידי המתנחלים מקרוב
-
עין אל-חילווה
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
עין אל חילווה הוא מעיין טבעי ואזור מרעה פלסטיני בבקעת הירדן ששימשו את קהילת הרועים הפלסטינית להשקיית עדרים ולשימושים יומיומיים. החל מ-2021, מתנחלים מהתנחלות משכיות השתלטו על המעיין: גידרו אותו, הקימו בריכת שכשוך ומקווה, והציבו דגלים ותשתיות נופש. הגישה של הפלסטינים למעיין נמנעת בפועל, והם נאלצים להסתפק במים זורמים בוואדי מרוחק או כשהדרך חסומה, בקניית מים בעוקבים במחיר גבוה. המעיין נמצא בלב אזור שבו מוקמים מאחזים בלתי חוקיים, כחלק ממגמה רחבה של דחיקת קהילות פלסטיניות באמצעות שלילת גישה למשאבים חיוניים. קהילות שכנות כמו אום ג'מאל וח'ירבת סמרה כבר עזבו את המקום בגלל הלחץ. חברות מחסוםווטש דיווחו במשך השנים על מעצרים בטענות כוזבות של המתנחלים, על הטרדות ואלימות, כולל פגיעות בעדרים, חדירה לבתים, והפחדת ילדים. מתנדבות מחסום ווטש משתתפות בנוכחות מגינה באזורים סביב המעיין כדי למנוע התנכלויות לרועים בגלל נוכחות מתנחלים. מעודכן ליוני 2025 (ענת)
-