ליווי רועים בסמרה, צפון בקעת הירדן
הגענו אל קהילת הרועים בסמרה מאוחר יחסית, ב-09:40, אבל ממילא ירד גשם והגברים של המשפחה היו עסוקים במכירת כבשים לסוחר, כך שנשאר לנו זמן לתה לפני היציאה למרעה. לכבשים ולעזים לא הייתה סבלנות, והן טיפסו עצמאית במעלה הוואדי אך לא לכיוון שרועים בו בדרך כלל. למעשה זה היה נכון מצדן כי כך לא היה צורך לחצות כביש. הצטרפנו אליהן כשהגשם פסק.
הנקודה שהעדר הגיע אליה הייתה לא נוחה מבחינת הרועה, שהיה צריך להשגיח שהחיות לא יעלו לכביש ולא יתקרבו לבסיס הצבאי הסמוך. היינו במרעה כשעתיים, שבמהלכן ירד קצת גשם והיה די קר. התפרשנו בצורה שמנעה פיזור של העדר ולא כל כך יכולנו לדבר בינינו.
ירדנו בחזרה למאהל בצהריים, וכתמיד הוזמנו לתה ולארוחת צהריים שקשה לחמוק מהם. הרועים באזור מודאגים ממחלת הפה והטלפיים, שגרמה לנזקים עצומים בשתי קהילות סמוכות. הם אומרים שהרשות הפלסטינית לא עוזרת בכלל. בתקופה הזאת הם נמנעים מביקורים הדדיים וגם אנחנו צריכים להיזהר, בעיקר מביקורים בקהילות שנפגעו במחלה. החקלאים באזור נפגעו מאוד גם מהקרה, שהרסה יבולי ירקות ותגרום כנראה לעלייה במחירים, דבר שישפיע על כולם.
בקעת הירדן
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בקעת הירדן היא הרצועה המזרחית של הגדה המערבית. שטחה קרוב לשליש משטח הגדה. חיים שם כ 10,000 מתנחלים, כ 65 אלף תושבים פלסטינים בישובים. בנוסף, כ 15 אלף מפוזרים בקהילות רועים קטנות. בקהילות אלה אנשים חיים במצוקה קשה בגלל שני סוגי הטרדות: הצבא שהכריז על חלק משטחי המחיה שלהם, כשטחי אש, אימונים גוררים סילוק של שעות ארוכות ממגורים, בחום היוקד ובקור החרפי של הבקעה. הסוג האחר הוא התעללות על ידי פורעים הנאחזים בשטחי המרעה של קהילות הרועים, ובשטחי האש המוכרזים (מבלי שיגורשו). מיה תהום הרבים בבקעה משוייכים לחברת מקורות ואינם זמינים לפלסטינים תושבי הבקעה. הפלסטינים מביאם לצרכיהם מים בעוקבים בעלות גבוהה.
Nurit PopperDec-16-2027נורית מאויימת על ידי המתנחלים מקרוב
-