8:00 מחסום חמרה
איפה אתן?

במחסום

אתן במכונית?

לא. עומדות על הכביש.

איפה?

עברנו את המחסום.

הגענו למחסום לקחת שתי פלסטיניות שרוצות להגיש תלונה נגד משה שרביט שלא מקיים את צו ההרחקה שהוטל עליו על ידי בית המשפט הישראלי, להתרחק 30 מטר מהמגורים בנסריה, כקילומטר מביתו. הוא הפר את הצו 3 פעמים , הגיע למקום ומטריד את המשפחות והעדר בנוכחותו המפחידה.

שתי נשים, אחיות שנשואות לשני אחים, אמיצות מאד, העידו נגדו בבית המשפט בירושלים בתחילת החודש ועכשיו רוצות להתלונן במשטרה על הפרת הצו.

אנחנו היינו ערוכים לחכות להן כמה זמן שנדרש עד שיעברו את המחסום, ולמרבה הפלא עברו במהירות.

9:30 משטרת בנימין בשער מחכה לנו עם ארבע חיילות מצוידות בנשק ומלא כיסים מלאים במשהו, צריך לצלם את הנשק המהלך הזה.

מה אתם עושים פה? איך הגעתם לכאן? תעמדו בצד, אל תפריעו לתנועה. אתם מעוכבים. תביאו תעודות.

תחכו שנברר מה קורה פה. עד שהמשטרה תבוא יקח שעתיים.

יש כאן שירותים?

לך כן. להן לא. אז מה הן יעשו? תחזרו למקום שבאתם ממנו. שיחכו לשוטר שילווה אותן לשירותים.

מחכים. אתם מעוכבים. אסור להן לצאת מהמכונית.

מחכים. מכונית קטנה. שלוש נשים בספסל אחורי. כל הלבוש כולל הכל ממלא את כל החלל, מקדימה חג׳ מלווה אותן, רוצה גם להתלונן אבל מסבירים לו שאין צורך. אז הוא רק מלווה.

המשטרה לא מגיעה. כל מכונית משטרה שמגיעה לשער אנחנו מתעלקים עליה שתקח אותנו והיא לא.

משמרת החיילות נגמרת. הן נעלמות עם כל הפק”ל.

איש עם מדים לא מוכרים אומר שהוא אחראי על הכניסה. אתה יכול לעזור לנו עם המשטרה? אנסה.

מגיע עוד רכב משטרה לכניסה. הוא מוכן ללוות אותנו פנימה. עברו שעתיים. אספנו עוד פלסטיני מהבקעה שחיכה להגשת תלונה.

12:00 כניסה למשטרה:

הפלסטיניות שלנו תפסו שולחן בבית הקפה הצמוד, הזמינו קפה… כמעט אפילו שתו… השוטרים נזעקים לחפש אותן. חלס. אין קפה.

כנסו למשטרה. תחכו. יקראו לכן. מחכים. שמש. נותנים גם לנו להכנס. המלווה בחוץ. יושב. בתחנה מעלינו מסך הטלוויזיה ערוץ 14 ממלא את החלל בשקרים והמצאות . אין לאן להימלט והדבר הזה. כל הזמן הזה שתי החברות שלי לספסל נמצאות בסימן שאלה קבוע: מה הם אומרים? מה אמרה החיילת? למה אנחנו מחכים? מתי יבואו? למה לא באים? איפה החוקר? ואז מתישהו וכבר צהריים מזמן . הנה השוטר החוקר שגם דובר ערבית.

לוקח אחת מהן למסירת העדות. מחכים מתחת לערוץ 14 כשעה. נצח. הנה חוזרת. עבר בשלום. החוקר מוותר על העדות של השניה, כי שתיהן שהו באותו מקום באותה סיטואציה. ישתבח שמו. יוצאים מהמשטרה.

הי, לאן אתם הולכים? מי אישר לכם לצאת? אתם צריכים ליווי. לא יכולים לצאת ככה. סתם. 

איפה הליווי?

תחכו. יבוא. מחכים. לא בא.

לנסוע? לא לנסוע? מחכים.

מחכים.

מחכים.

נוסעים. השמש כבר בשלושת רבעי שמים. הווייז מוביל את המכונית לקיצור דרך ואנחנו בכניסה לשילה. לא פחות ולא יותר.

שער צבאי. שני חיילים. מי אתם? מה זה? פלסטינים? תביאו תעודות. תחכו שיבוא הקצין. טעינו בדרך. תחכו.

מתוך המכוניות מציצים ומקללים. עוצרים. מקללים ראשים של נערי גבעות או סתם מבוגרי גבעות איך חללו להם את המקום עם פלסטינים. ממש מכונית עם פלסטינים נחתה מול הפנים שלהם בכניסה. על הקרקע הקדושה.

הפלסטיניות: מה יהיה? יעצרו אותנו? לא יעצרו. אל תדאגו.

שני חיילי שוקולד מחכים לקצין הבכיר שיחליט עלינו. לא בסמכותם לתת לנו יו-turn בזול. מחכים. מחכים. מגיע סרן חייכן. מחזיר תעודות. נוסעים. ממש נוסעים. מזרחית לאורך כביש 60 על הרכסים התנחלות צמודה להתנחלות .. מדינה פלסטינית אמר אתמול אולמרט באחד הסרטונים בווצאפ. הצחקת אותי. צומת תפוח, …דומא מקדימה.. גיתית מימין… מכורה משמאל…. מרבדים של משטחים סולריים וחממות חדשות לאורך כביש אלון. 

16:30 חמרה ביי. ליל אלקאדר שמח.
מקווה שתגיעו הביתה בשלום. עוד שעה וחצי וגם אנחנו בבית. סיוט.