מטרת המשמרת: ביקור באל-מופקרה ובסוסיא

כביש 317:
אל-מופקרה שוכנת מדרום לכביש זה, בין אביגיל (ממערב) וחוות-מעון (ממזרח), שני מאחזים פראיים. תושבי אל-מופקרה סובלים, דרך קבע, מהתנכלויות מצד  מתנחלי אביגיל.
באל מופקרה פגשנו את פאדל חמאמדה, שסיפר לנו שמתנחלים מאביגיל עלו, עם עדרם, על שדה שעורה שכבר הבשילה (קיבלנו סרטונים מיום האירוע ורצינו לשמוע את תאור ההתרחשויות). הסיפור הוא בעיקר על מתנחל בשם ינון (לא ינון מחוות מיתרים). פאדל מספר שינון הגיע עם העדר שלו לשטח שלו, ובמשך ארבעה ימים העדר אכל את כל השעורה שנועדה להזנת העדר של פאדל. בתחילת הארוע המתנחל איים על פאדל באקדח, אבל כשראה שעבדו, בנו של פאדל, מצלם, הורד  האקדח כלפי מטה. הרבש”ץ של אביגיל, ששמו בודי, הגיע למקום אבל לא עשה דבר. ביום הראשון של הפלישה, הצבא הגיע אחרי שעה, עם ג’יפ אחד, לא פנו לפאדל, ועזבו אחרי זמן קצר.
פאדל חוזר ומצהיר בכל ביקור אצלו, שהוא ומשפחתו לא יעזבו את המקום הזה שהוא ביתם. איחלנו רמדאן כרים.

סוסיא: ביקרנו את עזאם וואדחה. עזאם עובד לאחרונה באשדוד, אופקים, ועין השלושה ,עפ’י צרכי הקבלן. עכשיו הוא בבית בחופשה לקראת הרמדאן, ומתכוון להמשיך לעבוד במשך הרמדאן. הוא טוען שהצום גורם לו להרגיש טוב יותר, גם נפשית וגם פיזית. גם עזאם מספר על כניסה של עדרים מההתנחלות סוסיא לשטחים שלהם כשיגרה, וגם כאן הצבא משתף איתם פעולה.
זו הגישה: לא להתערב, ובפועל לאפשר למתנחלים לעשוק את שכניהם הפלסטינים.
תוך כדי השיחה, הבחנו בג’יפ צבאי שעוצר בקרבת ביתם. יצאו ממנו שני חיילים, רעולי פנים וחמושים, ואחרי מספר דקות, הם חזרו לג’יפ ונסעו. שלוש מתנדבות זרות (לא ישראליות) שהיו בכפר רדפו אחריהם עד ליציאה מהכפר. שני חיילים והמתנדבות שאחריהם חזרו לכפר, ופנו לאזור שנמצא אחרי הבית של נסר נוואג’עה, תחקירן בצלם. עזאם הסביר שהסערה הרסה מחסה של אוהל ששימש חממה קטנה. בעל החממה התקין יריעה חדשה, זה עורר את החשד של הצבא, ולכן נשלחו החיילים. ילדי הכפר חווים יום יום את הפנים המכוערות של הכיבוש! קצת קשה לראות ארוע כזה.
גם כאן איחלנו רמדאן כרים.
חיילים רעולי פנים בכפרי מסאפר יטא: נסר נוואג’עה אומר שלאחרונה רואים לא מעט חיילים רעולי פנים בכפרים באזור. פעם היופי-חי הזה היה שמור רק למתנחלים.