מחסום ברטעה, מחסום מרכזי למרחב התפר ולישראל

בחנייה התחתונה נעשו שינויים, הכניסה הראשית אליה עכשיו היא מאחד מהחניונים הענקיים למרגלות המחסום.

בהגיענו התחיל להצטבר תור בכניסה לסככת המעבר אל הטרמינל, שהלך וגדל במהירות. מגיעים לכאן פועלים מרחבי הגדה, מרכז וצפון בעיקר, בדרכם לעבודה בישראל. באופן מוזר איש לא ניגש להתלונן על התור ולא על הבעיות המוכרות כמו מניעת כניסה לישראל פתאומית וכד’. אנשים הגיעו ברגל מן החניונים באזור, תפסו את מקומם בשקט בתור וחיכו. 
כעבור 7 דקות התור התחיל לנוע במהירות לעבר הקרוסלות והטרמינל, והתפוגג.

 מחסום חקלאי טייבה רומנה (154) למרגלות אום אל פחם. נפתח פעמיים בשבוע

 06:45 החומה הענקית, המגלומנית, מסתירה מהעין הן את הנוף היפה לכיוון ג’נין במזרח, הן את הממתינים למעבר. הולכי רגל עוברים בשער הקטן, החיילים בודקים אותם שם. עברו גם מספר נשים עם ילדים. אחריהם עבר טרקטור ורוכבו, לכבודו אחת החיילות סובבה  (ביד) גלגלת ושרשרת, שפותחת את שער הברזל העצום, מימין לפשפש הולכי הרגל.

המראה האלים של חומת הבטון העצומה מעורר אצלנו חלחלה כל פעם מחדש. אבל אחד מן העוברים הוותיקים חושב אחרת. זה אחלה, הוא אומר, החומה סגרה את הבעיות שהיו פה בזמן של החורים והפרצות בגדר (ההפרדה). אין יותר הברחות, סמים, גנבים. עכשיו שקט.
אחת מבנותיו נישאה לא מזמן, מברוכּ. ואחד הבנים התקבל למשטרה הפלסטינית. האיש אמר “הוא בצבא,”). הוא לומד באוניברסיטה כי רק עם תואר יוכל להתקבל לקצונה. המשימה עכשיו היא לבנות לו בית כדי שיוכל להתחתן. לאיש אין מושג מאיפה ישיג 300 אלף שקל למטרה זו.

  מחסום חקלאי עאנין (214) נפתח פעמיים בשבוע

07:30 – החומה כבר כמעט סגורה, מלבד קטע אחד פתוח. לדברי אחד העובדים יש שם סלעים שמונעים את קיבוע לוחות הבטון באדמה. עוברים במחסום כמה עשרות אנשים, מהפתח הצר בחומה, הרבה יותר מאשר בעבר. הם עוברים לעבודה במרחב התפר ובימים שהמחסום הזה סגור לוקחים מונית למחסום ברטעה ומשלמים על נסיעה הלוך וחזור 100 שקל.

קצין מת”ק י’ ניגש אלינו וכמו בעבר מנסה לשכנע אותנו להתרחק מפתח הכניסה למחסום. אחרי שיחה שקטה “השתכנענו”.
חיכינו עד שיצא מהחומה אחרון העוברים, ידיד ותיק מחמוד והטרקטור. מאז נהרג בנו השוטר בעימות עם סוחרי סמים, האיש כבר לא משדר שמחת חיים כהרגלו. שניים מסוחרי הסמים הנ”ל נהרגו לאחרונה, מה שהתקבל בהקלה עליו ועל אשתו .