א-תוואני (א-טוואני) תושבי המקום הגיעו אל א-תוואני במהלך המאה ה-20 מהכפר יטא, המשמש להם עד היום. הם התיישבו בחורבות נטושות, תוך ניצול האדמות הראויות לעיבוד, כרי המרעה לרעיית צאן ושפע המערות הטבעיות למגורים. התושבים שהשתקעו במערות היו ממשפחות שלא יכלו לרכוש קרקעות להקמת בתים בכפרי האם, וכן רועי צאן שלא עמדו לרשותם די שטחים למרעה. לאחר מכן, הצטרפו אליהם לבני חמולות שהסתכסכו עם  עם משפחות אחרות ביישוב האם. חלק מהתושבים מתגוררים היום במבני בטון שנבנו מעל המערות. בתחום הכפר כמה בורות מים ובאר מים קדומה בשם עין א-תוואני. תושבי המקום נאלצים לקנות מים במיכלים ולהובילם דרך חסימות רבות ליישוב. בסיוע גורמים בינלאומיים הותקנה בכפר מערכת חשמל. בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 הוקם בכפר בית ספר יסודי המשרת כמה כפרים קטנים בסביבה. ב-2004 החלו חברות מחסום ווטש לבקר ולדווח מכפר המערות ח'רבת טוואני, הסובל קשות מידי מתיישבי האחזויות סמוכות, ובייחוד מחוות מעון הקיצונית שלידם. מתנחלי חוות מעון מזהמים בורות מים, מרעילים את הצאן ועוקרים עצים. הטרדה בולטת במיוחד היא של הילדים מכפרי הסביבה בדרכם לבית הספר בתוואני, עד כדי כך שנדרש ליווי צבאי לילדים כדי לחצוץ בינהם לבין הפורעים (הדבר הוסדר בעקבות יוזמה של חברות הארגון). בשנה האחרונה חסרים הליווי הנוכחות החיונית של מתנדבי חו"ל, והדבר מנוצל לרעה.  ליד טוואני יש כמה משפחות שחזרו למערות עקב ההריסות הבלתי פוסקות של המינהל האזרחי (יש איסור בנייה טוטאלי בכל שטח C). הורסים לא רק מבני מגורים ומבנים חקלאיים, אלא גם צינורות מים, מכונות, ואפילו סותמים בורות מים. תושבי טוואני הקימו ארגון של מחאה נגד הריסות ללא אלימות, אך בשנה האחרונה התנכלויות היד הקשה של הצבא ואלימות המתנחלים החריפו והיקצינו. תקרית הגנרטור בארכיז, שבעטיה בחור צעיר נותר משותק היא דוגמה אחת מני רבות - כל הגנה לגיטימית על זכויות הקניין גוררת אלימות ואף יריות מצד הצבא והמינהל האזרחי.      

לפי הסכמי וואי פלנטיישן (1997) העיר חברון חולקה לשני אזורים: אזור H1 בשליטת הרשות הפלסטינית, אזור H2 בשליטת מדינת ישראל.
בשטח H2, מתגוררים 60,000 פלסטינים, וכ-800 יהודים (בשכונות אברהם אבינו ותל רומיידה, בגבעת האבות ובשוק הסיטונאי). ל 60,000 הפלסטינים הגרים בו אסור להכנס עם מכוניות לקרבת מגוריהם.
בין שני האזורים הוצבו מחסומים קבועים, מאוישים בחליילים כל שעות היממה. המחסומים מונעים מן הפלסטינים את המעבר בין שני אזורי העיר ביניהם ומנתבים את מעברם של בעלי האישורים, כמו מורים ותלמידים. מלבדם קיימות עוד עשרות חסימות המפרידות בין האזורים H1 ל-H2.

בתוך שכונת תל רומיידה הפלסטינית בחברון יש ארבעה  מוקדים של היישוב היהודי בחברון
- בית קברות חלקת  חבד.
- בית הקברות המוסלמי 
- גן האריכאולוגי.
ביתו של ע' קרוב לגן הארכאולוגי קרוב לבית בניין שבנו למתנחלים ועמדה צבאית מאויישת. בחצר כרם זיתים עתיק בן מאות שנים, שלו ושל שכניו. עצי הזית האלה בני אלפי שנים ויקרים מאד ללבם. קרבת המתנחלים יוצרת מצב מאד נפיץ של התנכלויות תכופות כלפי הפלסטינים.
 כל שנה ביחוד בתקופת המסיק הצבא צריך לאבטח את המוסקים ולהגן עליהם בגלל התעמרויות המתנחלים. 
במדרון, מעין שנחשב קדוש ומהווה מוקד עליה לרגל של רבים מהמתנחלים.
- שכונת המגורים של הפלסטינים.
בתוך השכונה הוקם גם בסיס צבאי .
ליד כל מאחז מתנחלים יש עמדת שמירה צבאית 
ושני מחסומים: אחד ליד חלקת חב״ד והשני ליד הגן האריכאולוגי .
התושבים הפלסטינים באזור זה יכולים ללכת רק ברגל, והכניסה לתוך השכונה היא על פי רשימות שיש לחיילים במחסום.
אין כניסה למכוניות פלסטיניות.
בתוך השכונה הוקם פילבוקס וכל המעברים לשכונה ולשאר חלקי חברון חסומים בבטונדות.

המחסומים הנצפים במהלך המשמרות:

1.מחסום בית המריבה - מאויש עם פילבוקס
2. מחסומי שכונת קפישה - (הצד הצפוני של ציר ציון) מאויש עם פילבוקס 
3.מחסום שני בשכונת קפישה
4. מחסום עיקול 160 (הצד הדרומי של ציר ציון) - מאויש עם פילבוקס
5. גבעת החרסינה
6. מחסום בפתח שכונת אברהם אבינו - עמדת שמירה
7. מחסום בית מרקחת - בדיקה בתוך קרוואן עם מגנומטר
8. מחסום תרפ"ט - בדיקה בתוך קרוואן עם מגנומטר
9. מחסום תל רומיידה - (למעלה) - עמדת שמירה
10. מחסום בית הדסה - (עמדת שמירה)
11. מחסום בית קברות חבד
12. מחסום גן ארכאולוגי
13. מחסום ז'ילבר
14. מחסום בית רחל ולאה
15. מחסום שכונת אברהם אבינו
16. מחסום בית הדסה
17. מחסום השוק הסיטונאי
18. מחסום ציר המתפללים
19. מחסום עאבד
20. מחסום כניסה למערת המכפלה- מגרש החנייה,
21. מחסום מול בית ספר אל פחאייה,
22. מחסום בכניסה למערת המכפלה מכיוון ציר המתפללים
23 עוד שלושה מחסומים מכיוון הקסבה למערת המכפלה.

יש חסימות רבות נוספות שלא צוינו כאן.
המציאות מראה שבכל רגע נתון חיילים יכולים לעכב ולעצור כל פלסטיני: גבר, אשה או ילד. ​

מה קורה בשטח אש 918 בדרום הר חברון

בערב יום הזיכרון (ערב יום העצמאות ליהודים), החליט בית המשפט על טרנספר וגירוש תושבים מ-8 קהילות פלסטיניות באזור מסאפר יטא בדרום הר חברון. תושבי הכפרים חיים תחת איום של הריסה, פינוי ונישול, מאז שצה"ל הוציא צווי פינוי ב-1999 על אזור מגוריהם שהוכרז שטח אש.בשנות ה-80 של המאה ה-20.  אף אחת מההתנחלויות הסמוכות לא נכללו בו. זה נעשה בהתעלמות מאורח חייהם המיוחד ומתרבותם החקלאית העתיקה, וגם מתיעוד היסטורי ברור המעיד על התיישבות פלסטינית דורות מלפני קום המדינה בכפרים אלה – בעבר במערות ועם השנים גם מחוץ להן.

פינוי התושבים מהאזור משמעו החרבת הכפרים ההיסטוריים הללו והותרת משפחות שלמות (כ- 2000 בני אדם, ילדים מבוגרים וזקנים), ללא קורת גג, והוא מנוגד לחוק הבינלאומי.