מסאפר יטא - צו הריסה לבית ספר באום קוסא
מטרת המשמרת: ביקור בכפר אום-קוסא, שבית הספר שלו (וגם מבנים נוספים) נמצאים תחת צו הריסה (פרסום בפייסבוק של מחוץ לעדר, וגם בטוויטר מחוץ לעדר(
בפנייה לכביש 317, מול אזור התעשייה מיתרים, רואים בבירור את התקדמות העבודות על יישור השטח המיועד לכרם של ינון מחוות מיתרים. יש כבר גידור בחלק מהשטח. שלושה דחפורים עבדו על יישור שטחים נוספים, אחד מהם סמוך לכביש. יש בבירור התפרסות לתוך השטחים של הוודאדה העליונה, ששם מתגוררת המשפחה של זיאד עווד.
בדרכנו, השארנו בגדים במכתל-אמ-סאלם שממול אזור התעשייה מיתרים.
אום קוסא שוכן בקירבת הדרך המובילה מאום אל-ח’יר למבנה משטרת הגבולות הירדנית באום דרג’, מצפון לכפר א-זווידין, בעומק השטח. בתי הכפר מפוזרים על פני שטח גדול, בנוף מרהיב של מדבר יהודה, ועל חלקם יש צווי הריסה, למרות אישורי בעלות עוד מהתקופה העותמאנית.
בדרכנו אספנו את נאסר אל-עדרה מא-תוואני, והוא סיפק פרטים: בית הספר של הכפר (בית ספר יסודי) נבנה לפני כשנתיים. ניטעו מעט עצים ונבנתה גדר. בנין קטן משמש כשירותים בנפרד. נאסר מספר שאילן, מהמנהל האזרחי, טוען שהגדר לא אושרה, ובנוסף נעשו שינויים נוספים. לטענת אילן, בית הספר ניבנה על שטח צבאי (שטח האש של מסאפר יטא) ולכן צו ההריסה. נאסר מסביר שכנראה יש אישור לבנות את בית הספר כמה מאות מטרים משם לכיוון צפון, אבל לא במיקום הנוכחי!
יש צו בית משפט המורה לתושבי הכפר להרוס את בית הספר בעצמם. יש גם איום: אם לא יעשו זאת תוך שבעה ימים יממשו הרשויות את ההריסה, ויחייבו את התושבים בהוצאות הכלים והאבטחה. כלומר התושבים יחויבו לשלם לשוטרי מג”ב שמאבטחים את ההריסות.
חזרנו דרך בניין המשטרה הירדנית, שכנראה יש איזה מתנחל שהתמקם שם מזה כמה חודשים.
א-תוואני / א-טוואני
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
א-תוואני (א-טוואני) תושבי המקום הגיעו אל א-תוואני במהלך המאה ה-20 מהכפר יטא, המשמש להם עד היום. הם התיישבו בחורבות נטושות, תוך ניצול האדמות הראויות לעיבוד, כרי המרעה לרעיית צאן ושפע המערות הטבעיות למגורים. התושבים שהשתקעו במערות היו ממשפחות שלא יכלו לרכוש קרקעות להקמת בתים בכפרי האם, וכן רועי צאן שלא עמדו לרשותם די שטחים למרעה. לאחר מכן, הצטרפו אליהם לבני חמולות שהסתכסכו עם עם משפחות אחרות ביישוב האם. חלק מהתושבים מתגוררים היום במבני בטון שנבנו מעל המערות. בתחום הכפר כמה בורות מים ובאר מים קדומה בשם עין א-תוואני. תושבי המקום נאלצים לקנות מים במיכלים ולהובילם דרך חסימות רבות ליישוב. בסיוע גורמים בינלאומיים הותקנה בכפר מערכת חשמל. בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 הוקם בכפר בית ספר יסודי המשרת כמה כפרים קטנים בסביבה. ב-2004 החלו חברות מחסום ווטש לבקר ולדווח מכפר המערות ח'רבת טוואני, הסובל קשות מידי מתיישבי האחזויות סמוכות, ובייחוד מחוות מעון הקיצונית שלידם. מתנחלי חוות מעון מזהמים בורות מים, מרעילים את הצאן ועוקרים עצים. הטרדה בולטת במיוחד היא של הילדים מכפרי הסביבה בדרכם לבית הספר בתוואני, עד כדי כך שנדרש ליווי צבאי לילדים כדי לחצוץ בינהם לבין הפורעים (הדבר הוסדר בעקבות יוזמה של חברות הארגון). בשנה האחרונה חסרים הליווי הנוכחות החיונית של מתנדבי חו"ל, והדבר מנוצל לרעה. ליד טוואני יש כמה משפחות שחזרו למערות עקב ההריסות הבלתי פוסקות של המינהל האזרחי (יש איסור בנייה טוטאלי בכל שטח C). הורסים לא רק מבני מגורים ומבנים חקלאיים, אלא גם צינורות מים, מכונות, ואפילו סותמים בורות מים. תושבי טוואני הקימו ארגון של מחאה נגד הריסות ללא אלימות, אך בשנה האחרונה התנכלויות היד הקשה של הצבא ואלימות המתנחלים החריפו והיקצינו. תקרית הגנרטור בארכיז, שבעטיה בחור צעיר נותר משותק היא דוגמה אחת מני רבות - כל הגנה לגיטימית על זכויות הקניין גוררת אלימות ואף יריות מצד הצבא והמינהל האזרחי.
Michal TsadikJan-29-2026אום אל ח'יר - סיכון ביטחוני למתנחלי כרמל
-
אום אל-ח'יר
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
אום אל ח'יר
כפר פלסטיני בנפת חברון שבדרום הגדה המערבית, בכפר חמש משפחות.
התושבים הפלסטינים התיישבו במקום לפני כמה עשורים לאחר שגורשו מאזור ערד.
הם רכשו את הקרקע מתושבי הכפר הפלסטיני יטא.תושבי אום אל חייר סובלים מאלימות קשה של מתנחלי כרמל הסמוכה, ממצוקת מים, ומהריסות מבנים תכופות בידי המינהל האזרחי.
-
מסאפר יטא
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מה קורה בשטח אש 918 בדרום הר חברון
בערב יום הזיכרון (ערב יום העצמאות ליהודים), החליט בית המשפט על טרנספר וגירוש תושבים מ-8 קהילות פלסטיניות באזור מסאפר יטא בדרום הר חברון. תושבי הכפרים חיים תחת איום של הריסה, פינוי ונישול, מאז שצה"ל הוציא צווי פינוי ב-1999 על אזור מגוריהם שהוכרז שטח אש.בשנות ה-80 של המאה ה-20. אף אחת מההתנחלויות הסמוכות לא נכללו בו. זה נעשה בהתעלמות מאורח חייהם המיוחד ומתרבותם החקלאית העתיקה, וגם מתיעוד היסטורי ברור המעיד על התיישבות פלסטינית דורות מלפני קום המדינה בכפרים אלה – בעבר במערות ועם השנים גם מחוץ להן.
פינוי התושבים מהאזור משמעו החרבת הכפרים ההיסטוריים הללו והותרת משפחות שלמות (כ- 2000 בני אדם, ילדים מבוגרים וזקנים), ללא קורת גג, והוא מנוגד לחוק הבינלאומי.
-