תכננו לסייר במסלול מס' 3  אך מכיון שהתבקשנו לפגוש בענבתא פלסטינאי מטול כרם ולהחתים אותו על מסמכים שינינו את התחלת המסלול.

07:10 מעבר תאנים.

התנועה זורמת .

07:15 לפי הצעתה של קארין פנינו בכביש לאבני חפץ כדי לראות אם הכניסה לעיזבאת שופא נשארה פתוחה או שוב חסמו אותה אחרי סוף הראמדן ועיד אל פיטר.

ובכן, סגרו גם סגרו – עם שער צהוב ובטונדות כבדות כדי שלא יהיה כל ספק !

בשעת בוקר זו ראינו מספר רוכבים על חמורים המגיעים משופא ועוברים את החסימה בדרכם לעיזבאת שופא. יש גם הולכי רגל ההולכים את הדרך הארוכה. מונית גדולה מגיעה מעיזבאת שופא מורידה מספר נוסעים ומחכה ליד החסימה להולכי רגל הממהרים להכנס למונית ולנסוע איתה לעיזבאת שופא או אף להמשיך לטול כרם

07:25 חוזרות לכביש הראשי ורואות בדרך בין שופא ועינב שני כלי רכב צבאיים בצד הדרך.

07:30 בפניה למחסום ענבתא אנו פוגשות את א. בשליחותה של ס. ומחתימות אותו על טפסים.

כדי להתחבר למסלול מס' 3 אנו חוצות מכביש 60 דרך צומת ג'ית לכביש 55 דרך פונדוק לעזון ושם להתחיל את המסלול. כל אותה דרך לא פגשנו כל רכב צבאי וראינו הרבה תנועה פלסטינית.ילדים חוצים את הכביש הראשי בכפר ג'ית כדי ללכת לבית ספרם.

07:50 חוצות את פונדוק. הרבה חנויות פתוחות ותנועה ערה של הולכי רגל.

דגלי ישראל מחוברים לעמודי החשמל לאורך כל הכביש מבערך הפניה למבצרו של משה זר ועד אחרי הפניה לקרני שומרון.

08:00 הפילבוקסים  משני עברי הכניסה לעזון מקושטים אף הם בדגלי ישראל הפנסים דולקים.

מכאן אנו נוסעות לפי מסלול 3. ההסברים מדויקים והדרך מאד יפה.

בסעיף 7 של פרוט המסלול מגיעים לכפר אבו סלימאן  ולשלט עצור שבו אפשר במקום לפנות שמאלה  להמשיך ישר ולהגיע לשער חקלאי הפתוח בבוקר בין 06:00 ל 06:30 ואח'הצ בין 17:00 ל  17:30 . (מס' השער 1419 ואם רוצים לבקר בו אח'הצ כדאי לבדוק במ'תק אם שעות הפתיחה עדיין רלונטיות)

08:20  ממשיכים לפי ההנחיות למחסום עזון עטמה הצפוני הפתוח למעבר חופשי(סעיף 8 ). בתי ההתנחלות שערי תקוה ממש חולשים על הכפר. אנחנו נכנסות עד למחסום הדרומי שבו לנו לא ניתן לעבור. לפני המחסום חונות עשרות ואולי מאות מכוניות של פועלים הבאים מכל הכפרים השכנים לעבוד בהתנחלויות שבסביבה וגם בחקלאות שבמרחב התפר באזור זה.

בכניסה לביתן הבידוק כ10 פועלים מחכים.

חוזרות ליציאה מהכפר וממשיכות לפי ההנחיות. מפעם לפעם כאשר לא היינו לגמרי בטוחות שאנו בכיוון הנכון שאלנו אנשים ונענינו כל פעם בצורה אדיבה ונעימה ביותר.

הכבישים טובים והדרך יפה ביותר.

הכפר ראפאת (סעיף 14) שוכן על גבעה והדרך אליו מתפתלת ויורדת בתלילות רבה, עולה לכפר ושוב יורדת מהצד השני בתלילות ובפיתולים.ממשיכות לפי ההנחיות.

מחסום דיר באלוט פתוח והמעבר חופשי אך ברור שכל רגע אפשר שוב להפעיל אותו.

09:45  מגיעות לכפר ברוקין  (סעיף 17) עוצרות ליד בנין גדול שיש עליו שלט באנגלית ובערבית האומר שזה משרד הדואר,מסתבר שזה בית העיריה.  לשאלתנו לגבי הפניה לכיוון כביש 5 אנו כמובן מקבלות הסבר אך גם נשאלות מי אנחנו ומיד מוזמנות לקפה בבית העיריה.

מול הכפר רואים את ההתנחלות ברוכין .

אנו מספרות למזכיר העיריה ולמספר אנשים שהתאספו סביבנו בחדרו על מחסום ווטש, נותנות למזכיר מספרי טלפון שאפשר להתקשר אליהם ומשוחחות על המצב בעיברית , אנגלית וערבית (של נינה)

מגיע גם ראש העיריה ומזמין אותנו ללשכתו המפוארת,אנו משוחחות גם איתו, הוא מספר על הכפר והבעיה החמורה ביותר שיש צו הריסה על ביה'ס חדש ועל מסגד חדש שבנו בשטח סי (על אדמה של הכפר). יש עורך דין מראמאלה שמטפל בעינינם .אנו נותנות גם לו מספרי טלפון של יש דין והאגודה לזכויות האזרח. אני משאירה לראש הכפר את הטלפון שלי ולוקחת כרטיס ביקור מפואר שלו.

אנו פוגשות אדם שיש לו מטע זיתים צמוד לבתי ההתנחלות ולמרות שאין גדר המתנחלים לא מאפשרים לו לעבד ולמסוק את הזיתים. החילים מגרשים אותו כשהוא מבקש מהם עזרה. לדבריו , יש לו את כל נירות שהמטע של משפחתו .הוא טוען שה D.C.O   הפלסטיני לא עוזר לו. לגבי המסיק אנו מציעות לו שיתקשר עם זכריה והרבנים.

10:15  נפרדות בידידות רבה מכולם וממשיכות בדרכנו.

נוסעות מברוקין לאזור התעשיה אריאל מערב ועוברות מחסום פתוח שיוכל שוב בקלות רבה להסגר.

הדרך  מובילה לכביש 5 , עוברות דרך מעבר שומרון  לישראל.