מרדה, החווה האורגנית ויאסוף
9.20 יציאה מראש העין. יום סוער וגשום במיוחד, עפ”י התחזית. קבענו עם מ. מנהל החווה האורגנית במרדה, שנתקשר כשנגיע. מ. אומר לנו שהכל רטוב והגשם יפריע להסתובב בחווה. אנחנו מציעות שניפגש בכל זאת לשיחה ונגיע שוב כשיהיה יום יפה יותר.
המצוקות של תושבי הכפרים ששמענו במועצות ובעיריות על מחסור במים, בחשמל ומערכת ביוב. זו אם תהיה, ייקח זמן רב להקימה. בינתיים למדנו כי ניתן להשתמש בכלים ואנרגיות אקולוגיות, שמלבד היותן מגינות סביבה הן גם זולות. מצאנו לנכון להציע אותן לאנשי המועצות ואחרים.
הקומפוסטר, מכשיר בשטח 1 מ”ר שלמעשה הוא כלי קיבול לאשפה האורגנית בבית, שבלחיצת כפתור הוא מפיק גז לבישול ביתי ובמקביל מייצר דשן אורגני. זאת במחיר חד פעמי של 800 דולר.
בתי שימוש יבשים, ללא שימוש במים כשהפליטה מצטברת במתקן תחתי, עוברת התססה טבעית ומרוקנת פעם בשנה כדשן. העלות זולה יותר מהקומפוסטר וחוסכת את השאיבה פעם בחודש שלה בעלוות לא נמוכה.
מ. מקים ומנהל החווה האורגנית מקבל אותנו במרדה ליד ביתו עם דלי מלא בפסולת אורגנית. נוסעים לחווה הנמצאת בשולי הכפר. מרדה שוכנת למרגלות רכס גדול עליו יושבת אריאל. מ. מצביע על אור צהוב במורד הרכס ואומר שמשם יש בזמן הגשם זרמי מים היורדים מאריאל הישר לחצרות בתי מרדה ומידי פעם גם מי שופכין. בעבר היה חמור יותר אך זה קורה לעיתים גם כיום.
החווה אינה גדולה, כ-250 מ”ר. השקדים פורחים, ענפי עצי הלימון הכורעים תחת משא הפרי מעידים על הטיפול הטוב שהם מקבלים. כך גם התרנגולות בלול והיונים בשובך. בחממה גדולה צומחים שתילי ברוקולי, תרד וחצילים. מ. לוקח אותנו לפינה בה מתחת ליריעת ברזנט עבה נמצא הקומפוסט שעובר התססה. מ. מרים את היריעה ומראה לנו את האדים היוצאים למרות הקור בחוץ.
את הדלי מ. מרוקן בלול התרנגולות. מתחילים בשיחה. מ. נשאל אם הוא מכיר את הקומפוסטר ואת בתי השימוש האקולוגיים, על הקומפוסטר מ. אומר שהוא יקר – 800 דולר. את בתי השימוש האקולוגיים הוא לא אוהב בכלל העבודה הכרוכה בתהליכי ההתססה המסייעים ליצירת קומפוסט (דשן). שאלנו על התקדמות השימוש במערכות סולאריות. מ. אומר שיש פה ושם על גגות פרטיים אך הוא חושב שלא יתפתח כי הרשויות הישראלים לא יתנו (משיחות עם ראשי מועצות למדנו שכבר ישנם בתי ספר הפועלים באנרגיה סולארית ויש כוונה להמשיך ולפתח. לא שמענו על הגבלות).
הייאוש מהכיבוש ניכר מאוד בשיחה עם מ.. מראה הבתים לרוחב הרכס של אריאל המשגשגת הקרוב מאוד לכפר מרדה, יכול להסביר את התחושה הקשה של הדרים למרגלותיהם.
יאסוף – ראש המועצה איננו ומקבלים אותנו סגנו ומנהל החשבונות. הבאנו איתנו את תשובת המינהל האזרחי לאגודה לאזרח ששלחה בקיץ בשם המועצות (בתיווכנו) מכתב למשרד הבטחון בנושא הקיצוץ במים. אמנם, עבר זמן אולם חשבנו שמן הראוי להביא להם את התשובה לאחר שטרחו בארגון ראשי המועצות לכתיבת המכתבים. התשובה לא מבטיחה הרבה אבל חשוב היה להמחיש את הפעילות שלנו עם אחרים בנושא.
ביאסוף 2000 תושבים, 3000 בחוץ, לדברי המארחים. יש הגבלות על ביקורים בארץ מותר רק לאחד מבני המשפחה,
כפר יאסוף
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מעודכן למאי 2019:
יאסוף (כ-2,500 תושבים) והכפר השכן איסכאכה (1,500) סובלים מאספקת מים נמוכה והזרמה לא רציפה - למרות שהאוכלוסייה הוכפלה ויותר מאז הסכמי אוסלו, 12 קוב שנקבעו ב-1996 מוזרמים לחלופין בין שני הכפרים, קיץ וחורף, ולפעמים אף פחות. היתרים להשלמת המסיק ניתנים רק לימים אחדים, לעתים קרובות יש חסימות בדרך למטעים והמתנחלים, בעיקר מתפוח, מנסים לגרש את המוסקים. מ-2016 ההתנחלויות הורחבו פי שלוש משטחן המקורי, וההתנכלויות רבות - כולל השחתת מכוניות וריסוס כתובות על המסגד. המתנחלים מכפר תפוח השתלטו על קרקעות השייכות לתושבים ושתלו עצים משלהם, והצבא אינו מאפשר לכפריים להתקרב לחלקות אלה.
-
מרדא, מרדה
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מרדה הוא כפר בן 2500 תושבים במחוז סלפית. מצפון להתנחלות אריאל היושבת על כמעט שליש מאדמותיו ומופרד ממנה על ידי גדר ההפרדה. השטח הבנוי של הכפר מוגדר כשטח B, אבל-84% מאדמותיו בשטח C. כ- 55% מתושביו חקלאים, וכרמי הזיתים שלהם ידועים באיכותם. המחסום העונתי האמור לאפשר לתושבים להגיע לאדמות מעבר לגדר כמעט ואינו נפתח - רק פעמיים בשנה לחריש ולמסיק. בשתי הכניסות לכפר מהכביש הראשי (505) יש מחסומים והצבא אכן סוגר את הזרועות הצהובות מדי פעם. יש במרדה חווה חקלאית אקולוגית לימודית ומספר מקומות מקודשים. הכפר סובל מהביוב של אריאל, המזהם את אדמותיו ובאוקטובר 2018 תקפו אותו מתנחלים והשחיתו מכוניות.
עודכן 1.2021
Shoshi AnbarApr-14-2025מארדה: השער סגור מתחילת המלחמה
-