7.00 – 11.00

הרועה עולה עם העדר מדרום לביתו, דבר חדש אינו נמצא כאן רק מעט מזון והצאן נודד הלאה דרומית מזרחית ובמורד הגבעות. 

מעט מאוד מזון לצאן ואנחנו בסוף נובמבר. לרועה אין ספקות “בתוך שבועיים ירדו גשמים.” עם התקווה הזו הוא ממשיך לנהל את שוטטות העדר.

מעודד אותנו שרוחו איתנה.

מבית הרועה מעל התנחלות חמרה אנחנו נוסעים לצפון הבקעה, לאזור הגבעות מדרום לשדמות מחולה. שם נמצאים עדרי הבקר. ביום שישי לא נמצא איש מהמלווים באזור והבטחנו להגיע בשבת.

הרועים נסערים, מתארים את אלימות המתנחלים מהחווה ביום שישי (מנחם, אורי, עאשאל, אייל + טרקטורון ) עת פרצו בבוקר, הרגו עגלה ופרה פצעו פרה נוספת.

אחד הרועים שנס על נפשו נחבל בכתפו. אנחנו מחלצים תיעוד מהאירועים מעודדים את חבורת הגברים הנחושים ובה בעת מודים בפני עצמנו שאין האונים הוא שלנו המלווים יותר מאשר של הרועים. הרועים נחמסים, נחבלים, מושפלים וממשיכים בעוצמה נפשית עמוקה הלאה אל יום המרעה הבא.