12.00 – מחסום זעתרה צומת תפוח אין חיילים בעמדות הבידוק , אך הם מפוזרים בטרמפיאדות בכל אחד מצידי הכיכר, בצד המערבי חונה ג’יפ צבאי מאויש.

נסענו לחווארה לקנות תרופה לאחד מתושבי מקחול (שהרי אין בית מרקחת או כל חנות אחרת בבקעת הירדן הצפונית). בעיר הצפופה נבנתה מדרכת הפרדה בין מסלולי הנסיעה. למרות שאתמול נזרקו אבנים על מכונית ישראלית – לא הבחנו בנוכחות מוגברת של חיילים בעיר.

12.45 – מעלה אפרים – לא מאויש. בדרך חזרה (17.30) עמד טנדר צבאי במחסום וסביבו 6 חיילים שהטילו מימיהם בפומבי.

לאבו ח’לף ולאישתו בני ה-88 אין חשמל מזה 6 חודשים. החשמל הסולארי לא מגיע משום שחלק כלשהו בגנרטור התקלקל. לקחנו את החלק וננסה לתקן אותו בישראל. אבו ח’לף חי במקחול לבדו, רוב הזמן. אשתו ובניו חולי סוכרת ומתגוררים בטאמון כדי לקבל טיפול רפואי. אבו ח’לף נאבק לבדו, בעזרת בורהאן שכנו,  עם עדר הכבשים, עם הבצורת ועם הכיבוש המונע ממנו מים והורס תדיר את ביתו (כמו את בתי שכניו).

ביקור נוסף אצל משפחת סלאמין באל-חדידיה מדרום-מזרח לרועי. מכיוון שמתנחלי רועי סגרו את הדרך הקצרה (5 דקות) לחדידיה, נאלצנו לנסוע כמחצית השעה בשביל עפר כדי להגיע. לריאד 6 ילדים, 2 עם פיגור שכלי קשה. 20 איש מתגוררים במאהל – אחיו, נשותיהם, ואביו. בחורף שעבר, בסערה הגדולה, נהרג אחיו הגדול עודאי  ליד הבית מזרימת מי הגשמים. הוא מספר על פינויים תכופים כאשר הצבא מתאמן. לעיתים הם הולכים לחומסה, וכאשר מגרשים את תושבי חומסה, הם באים אליהם. לפני כמה שנים חטפו חיילים בג’יפ צבאי את אחיו סדאם, המוגבל שכלית. ליד התנחלות מחולה, כ-20 ק”מ צפונה משם , הורידו אותו מהכביש ונטשו אותו. הבחור לא ידע היכן הוא והחל לנדוד. כל התושבים חיפשו אותו, עד שמצאו אותו כעבור 3 ימים רעב, מותש ומבוהל ליד שכם.

התנחלות רותם –מזה שבועיים אנחנו מבחינות במבנים חדשים מתחת להתנחלות. היום הבחנו במבנה טרומי שעדיין היה על הסמי טריילר שהביא אותו, במורד ההר עליו יושבת ההתנחלות.

ח’אלת אל חאדר– סוף-סוף השתקמו האנשים. לאחר 2 ההריסות הרצופות (ב-11.2 וב-18.2) ניתנו להם אוהלים חדשים, אותם מטפחת להפליא פטמה. זוג מבוגר עם ילדיו (“הרבה ילדים”, אמרו). מגדלים שעורה וחיטה, ירקות, פול ודבורים. מי שתייה מביאים מעין אל בידה הסמוכה במיכליות , ולהשקיה מביאים מים בצינור מבאר סמוכה. המים מלוחים ואינם ראויים לשתיה. השכנים, שגם ביתם נהרס ב-11.2 נשברו, עזבו את האזור ועברו לטובאס. כך, בתירוץ פיקוח על הבניה, או ליתר דיוק – מניעת מגורים, מגרשת ישראל את תושבי בקעת הירדן לשטח המצומצם המכונה “שטח A  “.