מתנחלים מתנכלים יום ולילה לרועים הפלסטינים בצפון הבקעה
בימי שבת לרוב שורר שקט לפנה”צ, המתנחלים מתמסרים לעונג שבת ואחה”צ יוצאים לטייל ולהציק ולהתנכל לרועים.
הרועה פ’ מעין אל חילווה העז לצאת עם מלווים שלנו אחרי הפסקה של כמה ימים, אחרי שהצבא, כנראה בשליחות המתנחלים, איים עליו שלא ירעה. המרעה של הבוקר עבר בהצלחה, בטחונו חזר אליו מעט והוא ביקש וקיבל ליווי אחה”צ, שגם הוא עבר בשלום. אפילו מעט עשב ירוק לרפואה נמצא בשדה.
צוות אחר עזר בליווי הפרות, שחזרו ממרעה להשקיה במעין. בפארסייה נותר צוות ל’נוכחות מגנה’ ובילה עם המשפחות. גם שם לא נרשמו אירועים יוצאי דופן .
אבל צוות אחר ליווה את א’ למרעה בסביבות עין א שק, מעין טבעי הנובע במרחק שני ק”מ מהיישוב. אבל בשעה 10.00 הגיע המתנחל גלעד עמוסי מהמאחז בעל השם הפיוטי “טנא ירוק” עם עדר הכבשים שלו וניסה לגרש את א’ והעדר. הטענה הקבועה: הארץ כולה שלנו. א’ התקשר למשטרה פעמים רבות, והמלווים מנעו ערבוב בין העדרים. אחרי כשעה הופיעו רבש”צ רותם (ההתנחלות האקולוגית שעמוסי התחבר אליה). יחד עם אביו דידי עמוסי הם החליטו כנראה לא להסלים את האירוע וגלעד עזב. א’ המשיך לרעות עד שחזר הביתה בשעה 12.00 לערך.
צוות אחר נסע ללוות את החקלאי מ’ מברדלה. זהו יישוב גדול יחסית בבקעה, בו מתגוררות כ-300 משפחות של חקלאים ואחרות. מ’, אגרונום במקצועו, הוא בעלים של כ 300 דונם אדמות רשומות בטאבו, בהם הוא מגדל בטטות, חצילים, מילונים ואבטיחים. לפני מספר חודשים הוקם בקרבת מקום מאחז חדש אלים מאוד, תושביו כנראה עבריינים, שמקבל מהמדינה כל מה שהוא צריך ותפקידו לאמלל את תושבי ברדלה ולהכשיר את הטיהור האתני, המטרה הסופית. מתנחלים ממאחז זה הגיעו יום אחד לביתו של מ’, כיוונו אקדח לרקתו, צלמו את תעודת הזהות שלו והודיעו לו שלא יאסוף את היבול משדותיו. יומיים אח”כ הם הופיעו בשדותיו, גירשו את החקלאים והעובדים שלו וחתכו את צינורות המים. הוא לא העז לצאת לשדות במשך כמה ימים. הוא פנה לאחראי האזור מטעם הרשות הפלסטינית אך זה כנראה לא יכול היה לעזור במהירות הרצויה. מ’ פנה אלינו לעזרה ומאז, מדי יום, אנחנו עם מתנדבים בינלאומיים משתדלים לשהות במקום בעת קטיף היבול ששוויו כרבע מיליון שקל. מ’ ערך סיור למלווים בשדותיו, סיפר סיפורו בהתרגשות עד דמעות, והמלווים שהו שם עד תום יום העבודה. ביום הזה אספו תפוחי אדמה וחצילים והשקט לא הופר.
בשבת, וא אחה”צ של פורענות, נקראנו בדחיפות לביתו של ס’ בעין אל חילווה .שני נערים בני 14 ושני ילדים בני 10-11 יצאו לטיול של שבת דווקא דרך מאהל המשפחה, טפחו על ראשיהן של בנות המשפחה שהשגיחו על העדר. הבנות צעקו ללא מורא על הנערים ואחת אף הרימה אבן ואיימה לזרוק עליהם.
הנערים היהודים רק חיכו לכך. בכוח המשיכו לתוך מאהל המשפחה ונכנסו לתוך המגורים. הקטן, סמוטריץ לעתיד, התיישב על המיטה בחדר האורחים וסרב לעזוב. עד שהנערות לא יבקשו את סליחתו הוא לא יזוז. ההורים בהתנחלות משכיות כנראה מרחוק היו מרוצים. התפוחים לא נפלו רחוק מהעץ.
ניסינו בכל הדרכים לחצוץ בין היריבים, דיברנו אל ליבם בדברי היגיון אך שום דבר לא עזר. המשטרה קיבלה תלונה אך ענתה שיגיעו באיחור. הזמנו מלווים כתגבורת ולבסוף המשחק נמאס על הנערים והם עזבו.
בלילה השארנו במקום שתי משמרות מגינות. חששנו שמבוגרים ממשכיות ירדו להמשיך במלחמה שפתחו ילדיהם. בשעה 23.00 הופיעו הנערים והילדים שוב על הגבעה (איפה ההורים?) וצעקו בוקר טוב וקיללו וזהו. אחרי חצי שעה עזבו. עד הבוקר נשמר השקט.
זוהי שגרת ימיהם ולילותיהם של הרועים הפלסטינים בבקעת הירדן..
תיאור מיקום
אל-פארסייה / עין א-סכות
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
יישוב של קהילת רועים בבקעת הירדן מול התנחלות "רותם". מתפרנסים ממרעה כבשים התושבים חשופים להטרדות, התעללויות וגזל מהמתנחלים שמגיעים אליהם ממאחזים ומהתנחלויות בסביבה, ושטח הרעייה שלהם מצטמצם והולך בגלל השתלטות המתנחלים, שטחי האש, ושמורות הטבע שהוכרזו. חברות מחסום ווטש משתתפות בפעילות של ליווי רועים ונוכחות מגינה 24/7, ויש קשר רציף וחם עם הקהילה.
-
ברדלה
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
יישוב גדול יחסית בשטח B בצפון הבקעה, בו מתגוררות כ-300 משפחות של חקלאים ומשפחות אחרות. הכפרים ברדלה וכרדלה הסמוך לו, יושבים על מאגר גדול מאוד של מי תהום. בשנת 1968 נחתם "הסכם" בין הכובש (ובא כוחו חברת המים מקורות) לשלושה כפרים (כולל עין אל בידה), הקובע כי בתמורה להסכמתם להפסיק לשאוב מים מהבארות שלהם, חברת מקורות תקים תחנות שאיבה שלה על אדמתם ותקצה להם מכסת מים "נדיבה" בעלות השאיבה בלבד (כמה אגורות לקוב). במשך השנים, מקורות הפרה את ההסכם הפחיתה את המכסות באופן חריג (מ-240 קוב לשעה עד ל-100 ולעתים 40 קוב), והעלתה את המחיר לפחות פי ארבע. התושבים סירבו לשלם, והרשות שילמה עבורם (2018). בשלהי 2024 הצבא החל לסלול כביש חדש סביב כרבלה וברדלה. לפי התוכנית הכביש יקיף את כרבלה הדרומית ואת ברדלה מצפון וממערב, ולבסוף יפנה מזרחה עד כביש 90. הכביש יקיף לגמרי את ברדלה מכל עבריו וינתק את הכפר מכל אדמותיו ויכלא את הכפר בתחומיו, כי תושביו לא יוכלו עוד להגיע לעבד את אדמותיהם בגלל האיסור להתקרב או לחצות את הכביש. חברותינו לא יכלו לראות את העבודות בכביש כי הצבא הציב מחסום על הדרך לתוואי החדש. (2025).
Nurit PopperDec-16-2027נורית מאויימת על ידי המתנחלים מקרוב
-
עין אל-חילווה
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
עין אל חילווה הוא מעיין טבעי ואזור מרעה פלסטיני בבקעת הירדן ששימשו את קהילת הרועים הפלסטינית להשקיית עדרים ולשימושים יומיומיים. החל מ-2021, מתנחלים מהתנחלות משכיות השתלטו על המעיין: גידרו אותו, הקימו בריכת שכשוך ומקווה, והציבו דגלים ותשתיות נופש. הגישה של הפלסטינים למעיין נמנעת בפועל, והם נאלצים להסתפק במים זורמים בוואדי מרוחק או כשהדרך חסומה, בקניית מים בעוקבים במחיר גבוה. המעיין נמצא בלב אזור שבו מוקמים מאחזים בלתי חוקיים, כחלק ממגמה רחבה של דחיקת קהילות פלסטיניות באמצעות שלילת גישה למשאבים חיוניים. קהילות שכנות כמו אום ג'מאל וח'ירבת סמרה כבר עזבו את המקום בגלל הלחץ. חברות מחסוםווטש דיווחו במשך השנים על מעצרים בטענות כוזבות של המתנחלים, על הטרדות ואלימות, כולל פגיעות בעדרים, חדירה לבתים, והפחדת ילדים. מתנדבות מחסום ווטש משתתפות בנוכחות מגינה באזורים סביב המעיין כדי למנוע התנכלויות לרועים בגלל נוכחות מתנחלים. מעודכן ליוני 2025 (ענת)
-