ספי בן יוסף ביקר באתר נבי דניאל בראשית שנות השבעים, ככותב ועורך של אנציקלופדיה לידיעת הארץ (יצאה לראשונה ב1969). הזמנו אותו להצטרף אלינו לביקור בנבי דניאל וסביבתו עתירת העדויות האדריכליות והתרבותיות לחיי הפלסטינים בהר. ביקשנו עדות של מומחה. בהגיעו למקום הוא נתקף בזעם רב על הזלזול ואי ההכרה בקדושת המקום, שמתבטא בהפיכתו לאתר פיקניק למתנחלי נווה-דניאל ומאחז שדה בועז.

 וזה מה שהמתנחלים מפרים.  בנקודה זו חידד לנו ספי בן יוסף את העוול שנעשה במקום, גם אם וכאשר לא נותר שריד ממבנה המקאם.  קיבלנו ממנו מידע רב על השומרות העתיקות במקום ועל שני בתי האחוזה הפלסטינים שדלתותיהם נעקרו ונעלמו. 

מי תלש את הדלתות? במסמך הצבאי המצורף לאלבום התמונות לעיל מוצגים הפלסטינים בני אל חדר מהכפר שושחלה כמי שזה מקרוב באו. בכך משלים המסמך את תמונת הרדיפות שתיארו הפלסטינים בעלי האדמות במקום. (תודה  על המסמך לחגית עפרן משלום עכשיו ולענת טואג).

שימו לב לחתומים על הסיור והמסמך – מרבש”צ של נוה דניאל ועד למח”ט גוש עציון, שמקבע לגיטימציה לדורות החיילים שמתודרכים ע”י רבש”ץ נווה דניאל ונכנסים לשטחי שושחלה דרך הפשפש שנפתח בגדר ההתנחלות למטרה זו . המסמך מגדיר את שטח שושחלה כשטח חקלאי שחל בו איסור שהייה בלילה, מתאר את פעילות “הפולשים”, בהם נכלל מתלונן בתלונת שקר ו”פעיל טרור ששהה בחרבה”. משתמש במונח “מרחב סטרילי” ומיידע ש: “קיים הליך בהובלת הפיקוח להריסת המבנים” וכהכנה, על החיילים לפרוץ כל דלת נעולה.

הדה לגיטימציה של הפלסטינים המתגוררים במקום מקבילה לסרטון שפרסמה באותו זמן עמותת רגבים (חוזרת ומצרפת אותו בהקשר הזה):

https://www.jewishpress.com/news/eye-on-palestine/european-union-invades-gush-etzion-with-fake-historic-village/2019/05/26/

שניהם, אין צורך לומר, לא מתייחסים למבני המאחז הלא חוקי “שדה בועז” שנבנה על אדמות אל חדר. ולא להפיכת המקום הקדוש לפלסטינים מדורי דורות נבי דניאל, לזוּלה עם שולחנות פיקניק וסוכה. וגם לא שיש במקום שומרות עתיקות, המעידות כאלף עדים על מסורת פלסטינית עתיקה שראשיתה מלפני 3.000 שנה. שומרות, שלפי דברי ספי בן יוסף, ראויות מאוד להיכלל ברשימת אתרי המורשת של אונסקו (ארגון של האו”ם לקידום שיתוף פעולה בינלאומי שמטרתו לשמר ולהוקיר ערכי תרבות, זכויות אדם ועוד).

(תחקיר זה נעשה במסגרת איסוף חומרים לסרטון על האזור)