חזרה לדף חיפוש דוחות

סוסיא - אירועי הטרור היהודי נמשכים

צופות ומדווחות: מיכל (צופה מדווחת ומצלמת) עם מוחמד
18/11/2025
| בוקר

אירועי הטרור היהודי נמשכים ואנחנו נסענו לשמוע ולראות ככל שניתן את המתרחש אצל אנשי סוסיא. קנינו להם מצרכי מזון.

חלימה מספרת על אירועי יום שישי, 14.11.251 בצהריים.

הגיעו כשמונה מתנחלים, תמיד בהובלת מתנחל בשם עוזי. ,זרקו המון אבנים במשך כ-40 דקות. כל משטח הכניסה היה מכוסה אבנים. שברו לאחמד את הטלפון. המשטרה הגיעה אחרי חצי שעה. לא עשו דבר מלבד להגיד להם ללהגיש תלונה במשטרת קרית ארבע וכך עשו.

חלימה מספרת ששתי בנותיה היו מבוהלות מאד, שרה בת ה-11 צעקה בווטסאפ המשפחתי: הצילו, אותנו, הם שוברים אותנו, הורגים אותנו , ישרפו אותנו.

שוב מראים לנו את העגלה שישנו בה בקיץ מפחד ההצתות. עכשיו קר בלילה אי אפשר לישון בה.

הם חוזרים ומספרים על ארועי ה-7.11 בלילה שבו  פשטו על חלקת זיתים שעמדו למסוק בה למחרת ושברו בחלקה אחת  15 עצים ובשניה 19 עצים.

עמישב פלד, זה שם המתנחל החוזר בכל מקום כמי שמנהיג את מעשי הטרור. הוא חי בהתנחלות חדשה כבר כ-4 שנים ביניהם לבין סוסיא הוותיקה. גם בלילה ההוא המשטרה הגיעה אחרי שהם סיימו את מלאכת ההרס. כל פעם כשמגיעים גם צועקים ומקללים.

מזל שיש תמיד מתנדבים מכל העולם המגיעים בלילות, למרות האיסור ומקנים להם קצת תחושת ביטחון.

בארץ של אף אחד כשאיש הישר בעיניו יעשה, לא רק הם לא מקיימים הנחיות.

כשהגענו, הבנות היו בפעילות שמארגנים להם באזור, כי בתי הספר עובדים רק שלושה ימים בשבוע, באין תשלומי משכורת מהרשות הפלסטינית.

ביום חמישי, ה-20.11, בלילה, הותקפו ונפצעו בכפר מרכז שליד ג’ינבה במסאפר יטא שוב אנשים (תמונה ששלח מוחמד נוואג’עה).

זאת שגרת החיים כשהמגמה היא להתיש, להפחיד וליאש כדי שאנשים יעזבו את בתיהם והמתנחלים יתיישבו על אדמותיהם.

 

תיאור מיקום

  • דרום הר חברון

    צפה בכל הדיווחים למקום זה

    •  

      יטא היא עיר המחוז של דרום הר חברון.
      היא נמצאת באזור סְפר בין האזור הפורה של חברון וסביבתה לבין המדבר של הרי חברון. היא מונה כ-64 אלף תושבים. הכפרים מסביבה מכונים מסאפר יטא (כפרי הבת של יטא). תושביהם מתקיימים מצאן וחקלאות. החקלאות מתאפשרת רק בחלקות קטנות, בעיקר סמוך לערוצי נחלים. רוב האזור סלעי וטרשי.

      מראשית שנות השמונים הוקמו על האדמה החקלאית בדרום הר חברון, אשר עובדה בידי הפלסטינים, מספר התנחלויות ומאחזים: כרמל, מעון, סוסיה, מצדות יהודה, עתניאל ועוד היד נטויה. מאז הוקמו ההתנחלויות ושטחיהם החקלאיים צומצו, סובלים התושבים בדרום הר חברון מהתנכלויות מצד המתנחלים, ובמקביל נמשכים נסיונות גירוש והריסות בתים במקביל למניעת מים וחשמל. הצבא והמשטרה נמנעים מלהתערב בדרך כלל באירועים אלימים ואינם ממצים חקירה הנדרשת לאכיפת החוק על המתנחלים הפורעים. ההתנכלויות בדרום הר חברון כוללות תקיפה ונסיון לשרוף אוהלי מגורים, שיסוי בכלבים, פגיעה בעדרים ומניעת גישה לשדות מרעה.

      המחסומים בדרום הר חברון מרוכזים בכבישים המרכזיים 317 ו -60. ברובם לא ניכרת נוכחות צבאית, אך מערך מבוזר של מגדלי שמירה מאוישים מנטר את הכפרים הפלסטיניים ואת דרכי הגישה להתנחלויות. חסימות מסוגים שונים  מוצבות בהתאם לצורכי המתנחלים והצבא. מדובר בעיקר בצומת זיף, מעבר דורא-אלפוואר וצומת הכבשים בכניסה הדרומית לחברון.

      קרא עוד>>

      עודכן אפריל 2021, מיכל צ'


      ואדי שחיש - מכונית המשפחה שהושחתה ע"י המתנחלים
      Michal Tsadik
      Dec-23-2025
      ואדי שחיש - מכונית המשפחה שהושחתה ע"י המתנחלים
  • מסאפר יטא

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • מה קורה בשטח אש 918 בדרום הר חברון

      בערב יום הזיכרון (ערב יום העצמאות ליהודים), החליט בית המשפט על טרנספר וגירוש תושבים מ-8 קהילות פלסטיניות באזור מסאפר יטא בדרום הר חברון. תושבי הכפרים חיים תחת איום של הריסה, פינוי ונישול, מאז שצה"ל הוציא צווי פינוי ב-1999 על אזור מגוריהם שהוכרז שטח אש.בשנות ה-80 של המאה ה-20.  אף אחת מההתנחלויות הסמוכות לא נכללו בו. זה נעשה בהתעלמות מאורח חייהם המיוחד ומתרבותם החקלאית העתיקה, וגם מתיעוד היסטורי ברור המעיד על התיישבות פלסטינית דורות מלפני קום המדינה בכפרים אלה – בעבר במערות ועם השנים גם מחוץ להן.

      פינוי התושבים מהאזור משמעו החרבת הכפרים ההיסטוריים הללו והותרת משפחות שלמות (כ- 2000 בני אדם, ילדים מבוגרים וזקנים), ללא קורת גג, והוא מנוגד לחוק הבינלאומי.

      מפת שטח אש 918 במסאפר יטא, 2022. הקליהו להגדלה

  • סוסיא

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • סוסיא הפלסטינית שוכנת היום בין ההתנחלות סוסיא לבין הבסיס הצבאי . התושבים החלו להתיישב בשטחים שמחוץ לכפרים בשנות השלושים של המאה ה–19, והתגוררו במערות, אוהלים וסוכות. עד היום הם מקיימים אורח חיים מסורתי ופרנסתם מבוססת על חקלאות ורעיית צאן. עד מלחמת 1948 עיבדו החקלאים שטחים שהתפרשו עד לאזור ערד. בעקבות המלחמה איבדו חלק ניכר מאדמותיהם שנותרו מעבר לגבול, בצד הישראלי. לאחר מלחמת 1967 והכיבוש הישראלי הוקמו באזור מחנות צבאיים, הוכרזו שטחי אש ושמורות טבע, ושטח האדמות צומצם עוד יותר. ההתנחלות היהודית בסוסיא החלה ב-1979. מאז מתנהל מאבק עיקש לסלק את שרידי התושבים הפלסטיניים המסרבים לעזוב את מקום הולדתם ולעבור ליאטא הסמוכה. עם פיתוחו של אתר תיירות בח’ירבת סוסיה בסוף שנות ה-1980 (בית כנסת קדום) גורשו עשרות משפחות שגרו במערות בסביבתו. במחצית  השניה של שנות ה- 1990 התפתחה באזור צורה חדשה של התנחלות – חוות רועים של מתנחלים בודדים. תופעה זו גרמה להגברת המתח בין המתנחלים לתושבים המקוריים, הפלסטינים, והביאה להתנכלויות חוזרות ונשנות של תושבי החוות כלפי הפלסטינים. במקביל נמשכו הריסות מבנים והשחתות יבול מצד גורמי הביטחון וכן מניעת מים וחשמל. בסוסיא הפלסטינית, כמו בחלק גדול של כפרי דרום הר חברון, אין מים זורמים, אך עובר בה צינור המים המספק מים להתנחלות סוסיא. הפלסטינים קונים מים יקרים שמגיעים במכליות. חשמל סולרי מסופק על ידי מערכת קולטים, שהותקנה בכספי תרומות. אך ההריסות בכפרים לא חסות על בורות מים ולא על הלוחות הסולאריים ועמודי חשמל המיועדים להעברת חשמל סולרי בין הכפרים.  עודכן אפריל 2021, ענת ט.
לתרומה