סוסיא: המשטרה דואגת שישראלים לא יכנסו
כל האזור ירוק יפהפה, עם כתמי פריחה צהובים, בעיקר צמח החרדל
1. סוסיא
אחמד מדווח כי ביום שישי האחרון תקפו אותו שבעה מתנחלים רעולי פנים וחמושים במקלות, שהגיעו ברכב טויוטה מכיוון הבסיס הצבאי כלומר מכיוון סוסיא העתיקה. הוא ברח הביתה והגיף את הדלת להגן על משפחתו בבית. המתנחלים המשיכו לתקוף, ניסו לפרוץ את הדלת, ולבסוף הלכו.
היום אנחנו מגיעים עם אוכל שנקנה עבור א’ וח’. בדרך העפר הנכנסת אל הכפר נוסעת אחרינו ניידת משטרה. כשאנו עוצרים ויורדים, אומר לנו השוטר כי אסור לנו להיות פה כי “זה שטח צבאי סגור, אנחנו מסתכנים במעצר על ידי הצבא.” כלומר המשטרה לא אשמה, היא רק אוכפת את המדיניות המוכתבת על ידי הצבא. זו הפעם הראשונה שהמשטרה מפריעה לביקור שלנו כאן. הטענה של השוטר היא כי תושבי הכפר הם שביקשו שהשטח יוכרז כסגור. אני אומרת: הם ביקשו הגנה מהתקפות המתנחלים, שהמתנחלים לא יורשו להיכנס לכפר. השוטר מדגיש, שישראלים לא ייכנסו, ולפי ההגדרה שלו זה כולל גם אותנו, ידידי הכפר. הוא מרשה לנו לעצור לרגע רק כדי לפרוק את מצרכי המזון שהבאנו.
ביציאה משם אנו רואים את העדר של הכפר רועה בתוך החלקה הקטנה המגודרת שבה הוא כלוא.
2. א-רהווה מתחת להתנחלות טנא עומרים, דיווח של מוחמד על פי הקשר הטלפוני שלו עם הפלסטינים המתגוררים שם.
שתי משפחות מתגוררות שם. מסביב להם המתנחלים גידרו את השטח ותקעו על הגדר דגלי ישראל. כאשר הכבשים יצאו לרעות מעבר לגדר, מתנחלת מחוות מור הסמוכה יצאה על טרקטורון וגרשה אותן פנימה. משפחת אבו שרח נשברה והתחילה לעזוב את המקום, לעבור לרמאדין. מגרשים אותם מהמקום כדי להקים פארק תעשייה, לפי השלט.
המשפחה האחרת שנשארה, א-תל, מ’ התקשר למשטרה להתלונן שהפרות והכבשים של המתנחלים פולשים לתוך ביתו. כיוון שהיא רק שוכרת את האדמה מהבעלים (שגר בדהריה), השוטר טען שאינו יכול לעשות כלום בעניין.
אחרי שהמשטרה הלכה, הגיע הצבא והחיילים עצרו את מ’, קשרו את ידיו מאחור, אחרי ארבע שעות שוחרר. כשהגיע לביתו ראה שם הרבה מתנחלים. הם תקפו אותו, לקחו את הטלפון הנייד שלו ומחקו את כל התיעוד. זרקו את הטלפון, אמרו לצבא שהוא זה שתקף אותם, זרק עליהם אבנים. הצבא עצר אותו שוב קשרו את ידיו מאחור ולקחו אותו לבסיס בסוסיא. לאחר חשיכה זרקו אותו מהג’יפ ליד אשתמוע. כששחרר את ידיו הצליח להוציא את הטלפון הנייד שלו ולהזעיק חברים. גם הוא שוקל לעזוב את המקום, וביקש שלא נבוא כי מסוכן מדי גם לנו וגם לו.
אז ככה זה כשנכנס אדר ומרבים בשמחה. רמדאן כרים!
תיאור מיקום
דרום הר חברון
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
יטא היא עיר המחוז של דרום הר חברון.
היא נמצאת באזור סְפר בין האזור הפורה של חברון וסביבתה לבין המדבר של הרי חברון. היא מונה כ-64 אלף תושבים. הכפרים מסביבה מכונים מסאפר יטא (כפרי הבת של יטא). תושביהם מתקיימים מצאן וחקלאות. החקלאות מתאפשרת רק בחלקות קטנות, בעיקר סמוך לערוצי נחלים. רוב האזור סלעי וטרשי.מראשית שנות השמונים הוקמו על האדמה החקלאית בדרום הר חברון, אשר עובדה בידי הפלסטינים, מספר התנחלויות ומאחזים: כרמל, מעון, סוסיה, מצדות יהודה, עתניאל ועוד היד נטויה. מאז הוקמו ההתנחלויות ושטחיהם החקלאיים צומצו, סובלים התושבים בדרום הר חברון מהתנכלויות מצד המתנחלים, ובמקביל נמשכים נסיונות גירוש והריסות בתים במקביל למניעת מים וחשמל. הצבא והמשטרה נמנעים מלהתערב בדרך כלל באירועים אלימים ואינם ממצים חקירה הנדרשת לאכיפת החוק על המתנחלים הפורעים. ההתנכלויות בדרום הר חברון כוללות תקיפה ונסיון לשרוף אוהלי מגורים, שיסוי בכלבים, פגיעה בעדרים ומניעת גישה לשדות מרעה.
המחסומים בדרום הר חברון מרוכזים בכבישים המרכזיים 317 ו -60. ברובם לא ניכרת נוכחות צבאית, אך מערך מבוזר של מגדלי שמירה מאוישים מנטר את הכפרים הפלסטיניים ואת דרכי הגישה להתנחלויות. חסימות מסוגים שונים מוצבות בהתאם לצורכי המתנחלים והצבא. מדובר בעיקר בצומת זיף, מעבר דורא-אלפוואר וצומת הכבשים בכניסה הדרומית לחברון.
עודכן אפריל 2021, מיכל צ'
MuhammadFeb-24-2026דרום הר חברון, בית חגי: סוללים דרך ביטחון פנימית
-
סוסיא
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
סוסיא הפלסטינית שוכנת היום בין ההתנחלות סוסיא לבין הבסיס הצבאי . התושבים החלו להתיישב בשטחים שמחוץ לכפרים בשנות השלושים של המאה ה–19, והתגוררו במערות, אוהלים וסוכות. עד היום הם מקיימים אורח חיים מסורתי ופרנסתם מבוססת על חקלאות ורעיית צאן. עד מלחמת 1948 עיבדו החקלאים שטחים שהתפרשו עד לאזור ערד. בעקבות המלחמה איבדו חלק ניכר מאדמותיהם שנותרו מעבר לגבול, בצד הישראלי. לאחר מלחמת 1967 והכיבוש הישראלי הוקמו באזור מחנות צבאיים, הוכרזו שטחי אש ושמורות טבע, ושטח האדמות צומצם עוד יותר. ההתנחלות היהודית בסוסיא החלה ב-1979. מאז מתנהל מאבק עיקש לסלק את שרידי התושבים הפלסטיניים המסרבים לעזוב את מקום הולדתם ולעבור ליאטא הסמוכה. עם פיתוחו של אתר תיירות בח’ירבת סוסיה בסוף שנות ה-1980 (בית כנסת קדום) גורשו עשרות משפחות שגרו במערות בסביבתו. במחצית השניה של שנות ה- 1990 התפתחה באזור צורה חדשה של התנחלות – חוות רועים של מתנחלים בודדים. תופעה זו גרמה להגברת המתח בין המתנחלים לתושבים המקוריים, הפלסטינים, והביאה להתנכלויות חוזרות ונשנות של תושבי החוות כלפי הפלסטינים. במקביל נמשכו הריסות מבנים והשחתות יבול מצד גורמי הביטחון וכן מניעת מים וחשמל. בסוסיא הפלסטינית, כמו בחלק גדול של כפרי דרום הר חברון, אין מים זורמים, אך עובר בה צינור המים המספק מים להתנחלות סוסיא. הפלסטינים קונים מים יקרים שמגיעים במכליות. חשמל סולרי מסופק על ידי מערכת קולטים, שהותקנה בכספי תרומות. אך ההריסות בכפרים לא חסות על בורות מים ולא על הלוחות הסולאריים ועמודי חשמל המיועדים להעברת חשמל סולרי בין הכפרים. עודכן אפריל 2021, ענת ט.
-