סוסיא - מפחד בקבוק תבערה של המתנחלים, אנשים ישנים תחת כיפת השמיים
מחסום מיתר, כרגיל, משאיות רבות נכנסות, אך החנייה עדיין די נטושה, לא נכנסים לארץ עובדים , מתחילת המלחמה !
לאנשים אין עבודה, אין פרנסה והלחץ גובר !
בכביש 60 התנועה ערה.
עברנו ליד זנותא, הכפר שתושביו גורשו ולפני כמה שבועות, באישור בית המשפט, חזרו לכפר. בינתיים חזרו רק הגברים, כי הוא לא ראוי למגורים, בגלל ההרס העצום, שנעשה בו. רואים באזור הכפר, עדרים גדולים שחזרו לכפר, וגם כמה פרות, של המתנחלים, שרועות באחת החלקות של הפלסטינים. (פרות מזיקות יותר לשטחי החקלאות).
עברנו לכביש 317, ולאורך הדרך רואים סגירות חדשות של דרכי עפר, מהכביש הראשי. כל אלה, כדי שיצטרכו לעשות מעקף גדול כדי להגיע לעיר.
הגענו לסוסיא, לוואדחה. עזאם נסע לעשות קניות. היו אצלה הבת והנכדים החמודים. סיפרה שמתנחלים הגיעו שוב עם כבשים, כדי לעשות בעיות. קראו למשטרה, שהגיעה הפעם וגרשה את המתנחלים. הם באים כמעט כל יום, גם באמצע הלילה, מתי שהם רוצים, גונבים חומרים, לשכן של וואדחה, גנבו חמור.
ההחמרה במצב קרתה מתחילת המלחמה, והמתנחלים מרשים לעצמם להיכנס לכפר ולבתים, עם נשק, חלקם עם מדים, עושים בלגאן ומפחידים… והמשטרה לא מגיעה כל פעם שקוראים לה. לפני כמה ימים הסתובבו בכפר חיילים של משמר הגבול, נכנסו לבתים ועשו חיפוש. לא ברור מה חיפשו….
הנשים, מחוסר ברירה,נמצאות לעיתים לבד בבית ומאוד מפחדות מאלימות המתנחלים, שתמיד יכולה להגיע.
המשכנו לביקור אצל אחמד, גם בסוסיא.
מאז שזרקו לתוך הבית שלהם בקבוק תבערה, שלמזלם לא נדלק, הם ישנים בחוץ, בתוך מין עגלה… גם הוא לא מוציא כבשים למרעה, כי המתנחלים באים ומפחידים את הכבשים שבהריון והן עלולות להפיל .
פעם היו לו הרבה כבשים ועכשיו רק כ-30. מאחר ולא יוצאות למרעה, צריך לקנות להן אוכל וזה יקר מאוד... רבים מספרים על מכירת כבשים, גם בגלל יוקר האחזקה שלהם וגם כי אין עבודה ואין פרנסה ומכירתן הוא מקור הכנסה.
בבית היו 2 הבנות (גיל בי”ס יסודי). ב-9.9 הם מתחילים את שנת הלימודים, אבל רק יומיים בשבוע. המורים בסוג של שביתה, עוד מהשנה שעברה, בגלל אי קבלת משכורות.
דרום הר חברון
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
יטא היא עיר המחוז של דרום הר חברון.
היא נמצאת באזור סְפר בין האזור הפורה של חברון וסביבתה לבין המדבר של הרי חברון. היא מונה כ-64 אלף תושבים. הכפרים מסביבה מכונים מסאפר יטא (כפרי הבת של יטא). תושביהם מתקיימים מצאן וחקלאות. החקלאות מתאפשרת רק בחלקות קטנות, בעיקר סמוך לערוצי נחלים. רוב האזור סלעי וטרשי.מראשית שנות השמונים הוקמו על האדמה החקלאית בדרום הר חברון, אשר עובדה בידי הפלסטינים, מספר התנחלויות ומאחזים: כרמל, מעון, סוסיה, מצדות יהודה, עתניאל ועוד היד נטויה. מאז הוקמו ההתנחלויות ושטחיהם החקלאיים צומצו, סובלים התושבים בדרום הר חברון מהתנכלויות מצד המתנחלים, ובמקביל נמשכים נסיונות גירוש והריסות בתים במקביל למניעת מים וחשמל. הצבא והמשטרה נמנעים מלהתערב בדרך כלל באירועים אלימים ואינם ממצים חקירה הנדרשת לאכיפת החוק על המתנחלים הפורעים. ההתנכלויות בדרום הר חברון כוללות תקיפה ונסיון לשרוף אוהלי מגורים, שיסוי בכלבים, פגיעה בעדרים ומניעת גישה לשדות מרעה.
המחסומים בדרום הר חברון מרוכזים בכבישים המרכזיים 317 ו -60. ברובם לא ניכרת נוכחות צבאית, אך מערך מבוזר של מגדלי שמירה מאוישים מנטר את הכפרים הפלסטיניים ואת דרכי הגישה להתנחלויות. חסימות מסוגים שונים מוצבות בהתאם לצורכי המתנחלים והצבא. מדובר בעיקר בצומת זיף, מעבר דורא-אלפוואר וצומת הכבשים בכניסה הדרומית לחברון.
עודכן אפריל 2021, מיכל צ'
Michal TsadikDec-23-2025ואדי שחיש - מכונית המשפחה שהושחתה ע"י המתנחלים
-
זנותא
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
ח'רבת זנותא היה עד להריסתו בשלהי 2023 יישוב פלסטיני כפרי קטן, במרחב סביב העיירה דאהרייה בדרום הר חברון, כעשר דקות נסיעה ממחסום מיתר. באזור קיימים שרידים מתועדים של יישוב ביזנטי גדול; מאז התקופה העותומאנית (1516-1917), זנותא מתועדת כיישוב של רועים ופלאחים המתגוררים בשרידי המבנים הקדומים ומערות המגורים שלידם.
שתי חוות בודדים של מתנחלים הוקמו בסמיכות לזנותא: ממזרח חוות מיתרים (של המתנחל ינון לוי) ומצפון חוות יהודה (של המתנחל אלישיב נחום). מכאן יצאו אין ספור תקיפות, התנכלויות וניסיונות גירוש של תושבי זנותא.
עד הגירוש התגוררו בכפר ארבע משפחות - א-סאמאמה, אל-תל, אל-בטאט ואל-קייסיה. החקלאות היוותה את הפעילות הכלכלית העיקרית, המעסיקה את מרבית תושבי הכפר. שטח הכפר הכולל הוא כ-12,000 דונם, מתוכם כ-3,000 מעובדים, לרוב בגידולי שדה.
לכפר זה לא הוכנה מעולם תוכנית מתאר שתיתן תוקף לקבלת היתרי בנייה. המינהל האזרחי טען שהכפר קטן מדי ושהמרחק בינו לעיירה הסמוכה, דאהרייה, גדול מדי. מנימוק זה לחצו הרשויות הישראליות על תושבי הכפר לעזוב. המתנחלים עשו בשבילם את העבודה. על הקשר עם היישוב ונוראות הריסתו קראו בדוח של מחסוםwatch כאן
-
מחסום / מעבר מיתר (סנסנה)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
המחסום ממוקם על הקו הירוק ומשמש כמעבר גבול בין ישראל לגדה המערבית ומנוהל על ידי מנהלת המעברים במשרד הביטחון. מכיל מתחם סחורות (אגרגטים), מחסום רכב (מיועד לנושאי תעודת זהות כחולה, לאזרחים זרים או דיפלומטים וארגונים בינלאומיים). מעבר פלסטינים אסור, למעט בעלי היתרי כניסה לישראל, המורשים לעבור ברגל בלבד. יש בו מת"ק, יחידת מכס, פיקוח חי וצומח, משטרת עיירות.
- בשנה האחרונה לא רחוק מהמעבר יש פרצה בגדר גדולה וידועה לכול. לא נראה שיש אינטרס לחסום. נוצרת כלכלת דוכנים וחנייה.
עודכן אפריל 2021, מיכל צ'
Michal TsadikDec-23-2025ואדי שחיש - מכונית המשפחה שהושחתה ע"י המתנחלים
-
סוסיא
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
סוסיא הפלסטינית שוכנת היום בין ההתנחלות סוסיא לבין הבסיס הצבאי . התושבים החלו להתיישב בשטחים שמחוץ לכפרים בשנות השלושים של המאה ה–19, והתגוררו במערות, אוהלים וסוכות. עד היום הם מקיימים אורח חיים מסורתי ופרנסתם מבוססת על חקלאות ורעיית צאן. עד מלחמת 1948 עיבדו החקלאים שטחים שהתפרשו עד לאזור ערד. בעקבות המלחמה איבדו חלק ניכר מאדמותיהם שנותרו מעבר לגבול, בצד הישראלי. לאחר מלחמת 1967 והכיבוש הישראלי הוקמו באזור מחנות צבאיים, הוכרזו שטחי אש ושמורות טבע, ושטח האדמות צומצם עוד יותר. ההתנחלות היהודית בסוסיא החלה ב-1979. מאז מתנהל מאבק עיקש לסלק את שרידי התושבים הפלסטיניים המסרבים לעזוב את מקום הולדתם ולעבור ליאטא הסמוכה. עם פיתוחו של אתר תיירות בח’ירבת סוסיה בסוף שנות ה-1980 (בית כנסת קדום) גורשו עשרות משפחות שגרו במערות בסביבתו. במחצית השניה של שנות ה- 1990 התפתחה באזור צורה חדשה של התנחלות – חוות רועים של מתנחלים בודדים. תופעה זו גרמה להגברת המתח בין המתנחלים לתושבים המקוריים, הפלסטינים, והביאה להתנכלויות חוזרות ונשנות של תושבי החוות כלפי הפלסטינים. במקביל נמשכו הריסות מבנים והשחתות יבול מצד גורמי הביטחון וכן מניעת מים וחשמל. בסוסיא הפלסטינית, כמו בחלק גדול של כפרי דרום הר חברון, אין מים זורמים, אך עובר בה צינור המים המספק מים להתנחלות סוסיא. הפלסטינים קונים מים יקרים שמגיעים במכליות. חשמל סולרי מסופק על ידי מערכת קולטים, שהותקנה בכספי תרומות. אך ההריסות בכפרים לא חסות על בורות מים ולא על הלוחות הסולאריים ועמודי חשמל המיועדים להעברת חשמל סולרי בין הכפרים. עודכן אפריל 2021, ענת ט.
-

