סוסיא - שגרת הטרדה מאיימת
נסענו לח’דר ופטמה נוואג’עה שנפצעו קשות מתקיפת מתנחלים. הם עדיין מאושפזים בבית חולים ביטא לקראת ניתוחים.
אז הלכנו לשכניהם, אחמד וחלימה ועזאם ווואדחה. עזאם שוב מזכיר את שמות המתנחלים עמישב פלג וגדי ושם טוב לוסקי. אלה ממשיכים בהטרדה המאיימת.
אתמול, בסביבות 7-8 בערב, הגיעו הרועים של שני אלה (סייענים מנוער הגבעות), הלכו לשטחים של נאסר שרטאח ואבו סדאם, עם הכבשים והפרות שלהם. אחרכך הגיע עוד רועה של שם טוב לוסקי. התחילו לזרוק אבנים על הבית והרכב של נאסר שרטאח, שברו זגוגיות של הבית ושל המכונית. המשיכו לידות אבנים גם אל השכנים שהגיעו לעזור. ילד בן-15 קיבל אבן בראש.
עוד חמישה מתנחלים משם טוב לוסקי הגיעו במכוניות שזוהו כשלהם. האנשים הזעיקו את המשטרה והצבא וכשאלה הגיעו ברחו המתנחלים, שלא נעצרו, כמובן. הבוקר הגיעו אותם רועים עם צאנם ובקרם, לאדמות אחמד ח’ליל הורייני.
רכב צבאי הגיע. ממנו ירדו שתי חיילות שהסתובבו באפס מעשה מלבד לצלם את עצמן בפוזות מרשימות שיהיה להן מה להראות בבית ולהתגאות בשירות משמעותי.
המתנחלים בכל זאת הסתלקו.
הטרדה מאיימת כמעשי יומיום.
עזאם אומר, אם באמת רוצים לעזור לנו, שהאלוף יבטל את צו המניעה שלו כלפי מתנדבים מהארץ ומחו”ל שנוכחותם עוזרת ונחוצה. “אין לנו שינה רגועה,” הוא אומר, “בכל השעות הלילה אני מקבל הודעות מצוקה משכניי המבוהלים כשהמתנחלים מגיעים בכל מיני שעות ומאיימים ומפחידים. למשל, הלילה אחמד נוואג’עה צילצל מבוהל (עזאם משמיע לי את קריאתו). 3 מכוניות עם מתנחלים הגיעו ועשו חאראקות הלוך וחזור על הכביש עד סוסיא הקדומה ברעש ובקללות.” קריאות כאלה הוא קיבל ב-2, ב-,3 וב-5 לפנות בוקר מעוד שכנים. אז הלילות עוברים ללא שינה.
הטרדה מאיימת כשגרת חיים.
באנו גם לאחמד וחלימה נוואג’עה ששכניהם, ח’דר ופאטמה, עדיין מאושפזים בבית החולים. הם מספרים שהלילה באו ארבעה כלי רכב של מתנחלים, הדליקו פנסים, השמיעו שריקות, מקללים בערבית: לכו ליטא, נהרוג אתכם ועוד מילים שלא רוצים לצטט. מפחידים והולכים.
אומרת חלימה: “אנחנו לא ישנים בלילות מרוב פחד. שלחתי את בנותי לסבתא ביטא, כי הן שמעו את הצעקות של ח’דר ופאטמה וראו איך פצעו אותם, והן מפחדות. גם עלינו זרקו אבנים באותו לילה.”
אנחנו ישנים בעגלה בחוץ (תמונה) כי אני מפחדת שיבואו לשרוף אותנו, כמו שעשו לשכנים שלנו. החיילים שבאו בלילה שאלו: “למה אתם ישנים ככה,על העגלה? למה לא בבית? מי נמצא בבית? כמה אנשים. למה בבית של ח’דר אין אף אחד”?
המשטרה באה עשתה סיבוב ונסעה .
לא רואים את פניהם. כולם רעולי פנים. “בסוף יגרשו אותנו מכאן. ” היא אומרת בשקט.
“אני מפחדת על הילדות שלי. מקווה שנחזיק מעמד. ”
עוד מעט מתחילה שנת הלימודים אולי לא יפתחו את ביה”ס כי הרשות לא משלמת משכורות למורים. אולי ילמדו יומיים בשבוע.
שגרת הטרדה מאיימת, כבר אמרתי?
הבטחנו להמשיך להיות בקשר. בדרך חזרה, גם על הכביש שליד סוסיא מנפנף הדגל המשיחיסתי שראינו ליד עשהאל. ממלכת יהודה ממשיכה לנסות ולצמוח.
תיאור מיקום
דרום הר חברון
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
יטא היא עיר המחוז של דרום הר חברון.
היא נמצאת באזור סְפר בין האזור הפורה של חברון וסביבתה לבין המדבר של הרי חברון. היא מונה כ-64 אלף תושבים. הכפרים מסביבה מכונים מסאפר יטא (כפרי הבת של יטא). תושביהם מתקיימים מצאן וחקלאות. החקלאות מתאפשרת רק בחלקות קטנות, בעיקר סמוך לערוצי נחלים. רוב האזור סלעי וטרשי.מראשית שנות השמונים הוקמו על האדמה החקלאית בדרום הר חברון, אשר עובדה בידי הפלסטינים, מספר התנחלויות ומאחזים: כרמל, מעון, סוסיה, מצדות יהודה, עתניאל ועוד היד נטויה. מאז הוקמו ההתנחלויות ושטחיהם החקלאיים צומצו, סובלים התושבים בדרום הר חברון מהתנכלויות מצד המתנחלים, ובמקביל נמשכים נסיונות גירוש והריסות בתים במקביל למניעת מים וחשמל. הצבא והמשטרה נמנעים מלהתערב בדרך כלל באירועים אלימים ואינם ממצים חקירה הנדרשת לאכיפת החוק על המתנחלים הפורעים. ההתנכלויות בדרום הר חברון כוללות תקיפה ונסיון לשרוף אוהלי מגורים, שיסוי בכלבים, פגיעה בעדרים ומניעת גישה לשדות מרעה.
המחסומים בדרום הר חברון מרוכזים בכבישים המרכזיים 317 ו -60. ברובם לא ניכרת נוכחות צבאית, אך מערך מבוזר של מגדלי שמירה מאוישים מנטר את הכפרים הפלסטיניים ואת דרכי הגישה להתנחלויות. חסימות מסוגים שונים מוצבות בהתאם לצורכי המתנחלים והצבא. מדובר בעיקר בצומת זיף, מעבר דורא-אלפוואר וצומת הכבשים בכניסה הדרומית לחברון.
עודכן אפריל 2021, מיכל צ'
Michal TzadikFeb-10-2026והטבע חוגג שעב אל בוטום
-
סוסיא
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
סוסיא הפלסטינית שוכנת היום בין ההתנחלות סוסיא לבין הבסיס הצבאי . התושבים החלו להתיישב בשטחים שמחוץ לכפרים בשנות השלושים של המאה ה–19, והתגוררו במערות, אוהלים וסוכות. עד היום הם מקיימים אורח חיים מסורתי ופרנסתם מבוססת על חקלאות ורעיית צאן. עד מלחמת 1948 עיבדו החקלאים שטחים שהתפרשו עד לאזור ערד. בעקבות המלחמה איבדו חלק ניכר מאדמותיהם שנותרו מעבר לגבול, בצד הישראלי. לאחר מלחמת 1967 והכיבוש הישראלי הוקמו באזור מחנות צבאיים, הוכרזו שטחי אש ושמורות טבע, ושטח האדמות צומצם עוד יותר. ההתנחלות היהודית בסוסיא החלה ב-1979. מאז מתנהל מאבק עיקש לסלק את שרידי התושבים הפלסטיניים המסרבים לעזוב את מקום הולדתם ולעבור ליאטא הסמוכה. עם פיתוחו של אתר תיירות בח’ירבת סוסיה בסוף שנות ה-1980 (בית כנסת קדום) גורשו עשרות משפחות שגרו במערות בסביבתו. במחצית השניה של שנות ה- 1990 התפתחה באזור צורה חדשה של התנחלות – חוות רועים של מתנחלים בודדים. תופעה זו גרמה להגברת המתח בין המתנחלים לתושבים המקוריים, הפלסטינים, והביאה להתנכלויות חוזרות ונשנות של תושבי החוות כלפי הפלסטינים. במקביל נמשכו הריסות מבנים והשחתות יבול מצד גורמי הביטחון וכן מניעת מים וחשמל. בסוסיא הפלסטינית, כמו בחלק גדול של כפרי דרום הר חברון, אין מים זורמים, אך עובר בה צינור המים המספק מים להתנחלות סוסיא. הפלסטינים קונים מים יקרים שמגיעים במכליות. חשמל סולרי מסופק על ידי מערכת קולטים, שהותקנה בכספי תרומות. אך ההריסות בכפרים לא חסות על בורות מים ולא על הלוחות הסולאריים ועמודי חשמל המיועדים להעברת חשמל סולרי בין הכפרים. עודכן אפריל 2021, ענת ט.
-