עזון - בשנה האחרונה נהרגו 3 צעירים שלא היו חמושים ולא סיכנו איש
נכנסות לביקור קצר אצל ע’ במשתלה, שאין בה בכלל קונים. ע’ אומר שהיו לפני ראש השנה. אני מקווה שימשיכו לבוא לאיש הנעים הזה.
משמאל אנחנו רואות את תנופת הבנייה בצופים. עוד מעט יגיעו ממש לנבי אליאס…
נוסעות לפגוש את ידידינו ז’ מעזון ולמסור לו חבילות בגדים וצעצועים. ז’ אוסר עלינו להיכנס לעיירה, מחמת הכעס של התושבים על כל מכונית בעלת מספר צהוב. פעם זה היה אחרת: היינו נכנסות ומבקרות את ז’ בביתו, קונות פיתות ומבקרות בבלדיה.
בימים אלה צעירי העיירה זורקים אבנים גם לעבר מכוניות החולפות בכביש, ומיד העיירה כולה כלואה מאחורי מחסום ברזל עם זרוע צהובה. למרות שהתושבים חיים תמיד בפחד מפני כוחות הביטחון, הם ממשיכים להשתתף בהפגנות נגד החיילים שצרים על העיירה.
בשנה האחרונה נהרגו 3 צעירים שלא היו חמושים ולא סיכנו איש. חייל היורה בצעיר פלסטיני בטוח שהוא ממלא תפקידו. כנראה אלה הן ההוראות. לעתים חיילים יורים מתוך ג’יפ ממוגן, הורגים וממשיכים בנסיעתם כאילו כלום לא קרה במשך פעילות להגנת צירים. אין טעם לפנות לדובר צהל. התשובות שמקבלים ממנו תמיד מרגיזות: ירו לעבר חשוד שהשליך לעברם מטען. נסיבות מותו בבירור.
אנחנו נפגשות עם ידידנו ז’ ואשתו בעזבת טאביב. הוא מספר שאחרי טיפול בבית חולים “הדסה” מצבו השתפר מעט. הוא יחזור לפרופ’ בעוד כחודשיים. הוא לא עובד, ושלושת ילדיו מנועים ואין טעם להגיש עבורם בקשה מכיון שהם מתחת לגיל 27 ואינם נשואים. המשפחה זקוקה נואשות לעזרה.
משם נסענו לבורין. מוסטפא תאם עם דוחא שנבוא אליה, ואחר כך תהיה לנו פגישה בבלדיה ב11.00. אבל כמו בפעם הקודמת, דוחא לא היתה בבית ולא היה איש בבלדייה. מסתבר שהגענו ביום הולדתו של הנביא, והרשות הפלסטינית הכריזה על יום חופש ולקחה את כל מי שרצה לטיול בירושלים. גם דוחא וגם עובדי הבלדייה. רק שכחו להודיע לנו. זה קורה כבר בפעם השנייה.
משם נסענו למדאמא. נכנסנו לחנות מכולת שהיא גם קצביה. מוסטפא הכיר את הבעלים הקודמים, אבל אלה התחלפו. גם החדשים היו ידידותיים. סיפרו על מעשי ההתעללות של המתנחלים. אמרו שהם לא נכנסים לתוך הכפר, אלא פוגעים רק בבתים הקיצוניים. שם הם שוברים חלונות ודלתות. ראינו שכל החלונות סביבנו מוגנים בסורגים צפופים, נגד אבנים.
היו ילדים בחנות, כי זה כאמור יום חופש. שאלתי אותם מה הם עושים בחופשה. הם משחקים כדורגל. הם לא אוהבים את בית ספר, רק את המשחקים. ילדים הם בכל מקום אותו דבר, רק איך הם יגדלו?
אחד הלקוחות בחנות סיפר שלקחו לו 50 דונם אדמה שהיא שלו כחוק, ויש לו מסמכים המעידים על כך. המתנחלים עקרו את עצי הזית שהיו שם ושתלו גפנים. הוא לקח עורך דין מקומי ותבע אותם, אבל בינתיים שום דבר לא זז. הצענו לו לקחת עורך דין ישראלי שמתמחה בנושאים אלה, אבל הוא מפחד שעו”ד ישראלי ירמה אותו ויעמוד לצד המתנחלים. כל מה שאמרנו לו לא עזר. שושי נתנה כרטיס של המוקד להגנת הפרט, עם שמות וטלפונים, עובדים שם עורכי דין חלקם פלסטינים. כך שקל לתקשר, למקרה שיתחרט.
חזרה נסענו דרך חווארה. רק בשבתות העיירה מלאה בישראלים. כנראה שהתפוגג הפחד ששרר שם אחרי הרצח המתועב של האב והבן. אחד מבעלי העסקים סיפר לנו שמתנחלים מיצהר באים אליו לתקן את הרכבים. יש לו חבר ביצהר שמודיע לו מתי מתכוונים לעשות בלגן. ככה זה מאחורי הקלעים.
הכביש עוקף חווארה ממשיך להיבנות בקצב מסחרר. הלואי בתל אביב קצב כזה.
בכל מקום יש עמדות מאוישות בחיילים, המון חיילים בתוך חווארה, ובכל צומת ישנם חיילים נוספים-בצומת סרה, בכניסה לבורין, בביתא, בצומת תפוח , בכניסה לאריאל ועוד ועוד.
כמה צבא נחוץ בשביל לשמור על המתנחלים?
חווארה העיר והמחסום
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום חווארה הוא מחסום פנימי מדרום לעיר שכם, בצומת הכבישים 60 ו-5077 (בין ההתנחלויות ברכה ואיתמר). מחסום זה היה אחד מארבעת מחסומים הקבועים שסגרו על שכם (מחסומי בית פוריכ ועוורתא ממזרח ומחסום בית איבא ממערב). זה היה מחסום להולכי רגל בלבד. כמתנדבות מחסום ווטש, צפינו יום יום במהלך שתי משמרות, בוקר וצהרים, באלפי הפלסטינים היוצאים משכם ומחכים שעות בתורים כדי להגיע לכל מקום אחר בגדה, מהעבר השני לשל המחסום ניתן היה להגיע ליעד רק בתחבורה ציבורית.
בתחילת חודש יוני 2009, במסגרת הקלות על תנועת הפלסטינים בגדה נפתח המחסום לתנועת כלי רכב. המעבר היה חופשי, עם נוכחות צבאית במגדל השמירה ומדי פעם נעשות בדיקות של רכבים.לאחר פלישת החמאס והטבח בשמחת תורה ב 7.10.23 המחסום נסגר לתנועת פלסטינים
העיירה חווארה שוכנת בנפת שכם בשטח C; היא ממוקמת כ-8 ק"מ מדרום לשכם, ברום של 525 מטר מעל פני הים. תושבי העיירה (כ-7,000 ב-2017) הם מוסלמים, אך השם 'חווארה' משמר כנראה את השם חורון, אזור שהיה נפה שומרונית בימי עזרא ונחמיה. בסמוך לחווארה נמצאות ההתנחלויות הר ברכה, יצהר, איתמר, וכן המאחז גבעת רונן ומאחזים נוספים. בסמוך לעיירה ממוקמת חורבת אבו איסמאעיל, הלא הוא אברהם אבי ישמעאל (דוח מקאמים בגדה המערבית, עמ' 25-28). בתי ספר בחווארה משמשים כבתי ספר אזוריים לכפרי הסביבה, וכביש 60 המהווה עורק התחבורה העיקרי אל יישובי גב ההר עובר בעיירה. כביש "עוקף חווארה" הנסלל מאז 2021 מיועד להחליף את התוואי הנוכחי שעובר בלב העיירה. מסלול הכביש מתחיל בצומת תפוח (כביש חוצה שומרון) ועובר מזרחית לעיירה. הוא מיועד לשרת את היישובים יצהר והר ברכה שמצפון לעיירה ואת יישובי צפון השומרון.
מאז האינתיפאדה הראשונה יש חיכוכים קשים בין המתנחלים באזור ותושבי העיירה והכפרים הסמוכים. המתנחלים עוקרים עצי זית, משתלטים על אדמות מדינה ואדמות פרטיות של פלסטינים ויוזמים התקפות אלימות ופעולות "תג מחיר" בכפרים ובעיירה. במקרים רבים מיידים תושבים אבנים לעבר רכבי יהודים או כוחות צה"ל, והיו כמה ניסיונות ירי ואף ניסיון לינץ' במתנחלים החולפים ברכביהם בעיירה.
ב-26 בפברואר 2023 תקפו כ-400 מתנחלים את תושבי העיירה במשך 5 שעות והעלו באש רכוש, כגון בתים ומכוניות. הפרעות התרחשו בתגובה לפיגוע ירי שהתרחש באותו יום בעיירה, שבו רצח מחבל פלסטיני שני יהודים תושבי הר ברכה. עשרות מתושבי העיירה נמלטו מבתיהם כדי להינצל מהאש. פלסטיני אחד נורה למוות ועשרות נפצעו, בעיקר משאיפת עשן. גדוד מילואים וצוותי מג"ב שהיו מוצבים בעיירה לא מנעו את ההצתות וחילצו משפחות פלסטיניות מבתיהן רק לאחר שהוצתו. 6 מתנחלים נעצרו ושוחררו כעבור יום. השר האוצר סמוטריץ' הצהיר כי "מדינת ישראל צריכה למחוק את חווארה". מנגד – ארגוני שמאל ומרכז ארגנו הפגנות סולידריות ופעולות תמיכה בתושבי חווארה.
חווארה המשיכה להיות בכותרות בכל החודשים שאחרי: פוגרומים של המתנחלים, פיגועים של פלסטינים וחוזר חלילה, נוכחות מסיבית של הצבא בעיירה, ועוצר דה פקטו של המסחר והחיים במרכז העיר. ב-5.10.23 התרחש פיגוע ירי ללא נפגעים בצומת עינאבוס הסמוך לחווארה, ובעקבותיו הקים ח"כ צבי סוכות במרכז חווארה עוד באותו ערב סוכה, ומאות מתנחלים מגובים בצבא רב חסמו את הכביש הראשי וקיימו בלב העיירה תפילות כל הלילה ולמחרת. בשבת 7.10.23 החלה מלחמת "חרבות ברזל" בהתקפה של חמאס על יישובי עוטף עזה מול נוכחות דלה של צה"ל. ביקורת רבה ניתכה על הוצאת כוחות צבא מאזור עוטף עזה והצבתם בגדה, ובאזור חווארה והשומרון בפרט, כמגן למתנחלים המשתלטים ומתפרעים.
ב-12.11.23 נפתח קטע ראשון של כביש עוקף חווארה המיועד לתנועת ישראלים בלבד. כך יכולים המתנחלים לעקוף הכביש החוצה את מרכז חווארה, שהוא העורק המרכזי לתנועה מאזור שכם לרמאללה ולדרום הגדה. לצורך הקמת הכביש הפקיע המינהל האזרחי 406 דונם של אדמות פרטיות של פלסטינים מהכפרים הסמוכים. המתנחלים כרגע אינם מסתפקים בכך, ודורשים לנסוע גם דרך חווארה עצמה כדי להפגין נוכחות ושליטה.
(עדכון נובמבר 2023)
Shoshi AnbarMay-18-2025חווארה: הבתים הישנים בשטח סי
-
מאדמא
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
כפר מדמה, מאדמא
כפר פלסטיני בנפת שכם ממוקם כ-5 ק"מ מדרום לעיר שכם. נמצאת בגובה 517 מ' מעל לפני הים. מדמה נוסדה לפי 400 שנה ותושביה מוצאם מחצי האי ערב. האוכלוסיה מנתה 1728 תושבים (במפקד 2007). 62% משטח הכפר מסווג כאזור B ו-38% כשטחC .
במהלך השנים נגזלו מהכפר מאות דונמים של אדמות, השייכות לו למטרות בניית התנחלויות, בסיסים צבאיים ובניית כבישים: 139 דונם הוחרמו לצורך הקמתה של ההתנחלות יצהר מדרום לכפר, וכן הוחרמו שטחים לצורך בניית כביש 60. הכביש ואזור הביטחון שלו (75 מ' מכל צד) מנתק בגדרות תיל את האדמות החקלאיות שמצפון לכפר וחקלאי מדמה מנועים מעיבודן.
ההתנחלות יצהר, הפכה להיות איום יומיומי על הכפרים. המתנחלים נטעו עצים בשטחים המגודרים, גונבים יבולים, שורפים, עוקרים ומשחיתים עצים פלסטיניים, וגורמים נזקים למקומות קדושים ולרכוש. הם גם תוקפים את בעלי האדמות כדי להפחידם ולמנוע מהם לחזור לאדמותיהם.
מידע נוסף: http://vprofile.arij.org/nablus/pdfs/vprofile/Madama_vp_en.pdf
-
מחסום זעתרה (צומת תפוח)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום פנימי בלב הגדה, בצומת כביש 60 וכביש 505 (חוצה שומרון), ממזרח להתנחלות תפוח.
מחסום זה הוא "הגבול" שסימן צה"ל בין צפון הגדה לדרומה, בהתאם למדיניות הבידול בין שני חלקי הגדה שהונהגה מאז דצמבר 2005. במחסום עוברים כלי רכב והולכי רגל המחליפים רכב בצומת.במחסום זעתרה מסלולים נפרדים לישראלים ולפלסטינים. במסלול לישראלים אין בודקים ומסלול לפלסטינים בודקים. התור מתארך ומתקצר חליפות. המחסום, הפתוח 24 שעות ביממה, מאויש חלקית על-ידי הצבא. בדיקת העוברים במחסום נעשית באופן אקראי.
Shoshi AnbarSep-27-2023זעתרא (צומת תפוח). שלטים
-
עזון*
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
עזון
עיירה פלסטינית בשטח B על כביש 5 בין שכם לקלקיליה, מזרחית לנבי אליאס. רשאים לבנות ולשפר תשתיות. גדר ההפרדה הפקיעה אדמות של תושבי הכפר. בשנת 2018 הופקעו כרמי זיתים של אחד התושבים לשם סלילת כביש עוקף נבי אליאס. האוכלוסייה מונה 13,000 נפשות, מצב כלכלי ירוד. רמת תשתיות עלובה. עזובה והזנחה בכל תחום. בינתיים העירייה השלימה סלילת כביש פנימי לרווחת התושבים. בשל הסמיכות להתנחלות קרני שומרון על שלוחותיה, העיירה סובלת מנוכחות מוגברת של הצבא, בעיקר בלילות: נכנסים לבתים, עוצרים חשודים. הופכים את הבית ולפעמים גם מחריבים אותו, כמו במקומות רבים בגדה. לעיתים סוגרים את המחסום בכניסה לכפר, אין אפשרות לצאת ולהיכנס. מעודכן לפברואר 2019.
-


