עזון והסביבה
הגענו לעזון בסביבות השעה 11.30.
בדרך ראינו תור באורך קילומטרים של מכוניות ישראליות ופלסטיניות בפקק אדיר. בכניסה לעזון שלושה חיילים דברו איתנו בנעימות ולא כל כך הבינו איך אנו מעיזות להיכנס פנימה.
סיפרנו להם על המשפחה שאנחנו מכירות ועל מצבה הקשה. הם נתנו לנו להיכנס ונתנו לנו מספר טלפון שלהם אם נצטרך עזרה.
כשיצאנו החיילים כבר לא היו שם. כנראה שלא ידעו עד מתי עליהם לסגור את הישוב.
בתוך הכפר החיים כרגיל: אנשים עובדים, נשים בקניות וילדים בחזרה מבתי ספר עם תרמילי גב כמו התלמידים בתל אביב. מהמשפחה שמענו צער גדול ודאגה לאנשים בכפר של המחבל אחרי הפיגוע שלא עוזר לאף אחד.
בדרך חזרה, בידיעה שכל המחסומים סגורים שהינו בפקק ענק כשעתיים עד שהגענו למחסום ומשם הכביש היה פנוי.
היה יום עצוב לכולם אתמול. בפקק היה דו קיום בין הנהגים הישראלים והפלסטינים. בשקט התקדמנו לאט לאט וכולנו צפרנו לחוצפנים, יהודים ופלסטינים שניסו לעקוף בשולי הכביש.
עזון*
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
עזון
עיירה פלסטינית בשטח B על כביש 5 בין שכם לקלקיליה, מזרחית לנבי אליאס. רשאים לבנות ולשפר תשתיות. גדר ההפרדה הפקיעה אדמות של תושבי הכפר. בשנת 2018 הופקעו כרמי זיתים של אחד התושבים לשם סלילת כביש עוקף נבי אליאס. האוכלוסייה מונה 13,000 נפשות, מצב כלכלי ירוד. רמת תשתיות עלובה. עזובה והזנחה בכל תחום. בינתיים העירייה השלימה סלילת כביש פנימי לרווחת התושבים. בשל הסמיכות להתנחלות קרני שומרון על שלוחותיה, העיירה סובלת מנוכחות מוגברת של הצבא, בעיקר בלילות: נכנסים לבתים, עוצרים חשודים. הופכים את הבית ולפעמים גם מחריבים אותו, כמו במקומות רבים בגדה. לעיתים סוגרים את המחסום בכניסה לכפר, אין אפשרות לצאת ולהיכנס. מעודכן לפברואר 2019.
-