עזון עתמה, יום ה’ 3.9.09, אחה”צ
15:55
הגענו למחסום הדרומי. בימי חול, זו השעה בה הפועלים חוזרים מעבודתם והמחסום תמיד מלא. אולם היום אנו רואות רק מעט פלסטינים בדרכם הבית ומניחות כי הסיבה למיעוט האנשים היא הרמאדן.
בדיקת התעודות מתבצעת דרך החלון החצי-שקוף, שבקוביית הבטון ליד מעבר הולכי הרגל.
קבוצת פועלים מגיעה למחסום ביחד ונבדקת על ידי מפקד המחסום, שעומד באזור האוהל.
חיכינו שכל הקבוצה תעבור ונכנסנו לכפר.
הוא לוקח אותנו לראות את הבית שהתחיל לבנות (בתמונה העליונה מימין), אך לא יכול לסיים כי החלקה שלו קרובה מדי להתנחלות (בתמונה התחתונה בתי ההתנחלות). הוא גר עם משפחתו בבית שליד ומצביע על מבנה לבן, שהוא חלק מביתו. שם גר אביו לפני שנפטר. הוא ואחיו שיפצו את המבנה לפני מס' שנים – לא הוסיפו בניה אלא רק חידשו ותיקנו. הצבא אסר עליהם להמשיך וקנס אותם.
תושבי הכפר מנותקים מאדמותיהם החקלאיות. פ' מספר לנו שרק מעטים מקבלים אישור להגיע לאדמתם ורק אחד או שניים למשפחה. במצב כזה לא ניתן לטפל בקרקע כראוי. הוא ממשיך ומספר כי אדם ללא אישור, שעובר את הגדר כדי לעבד את אדמתו נקנס בסכום של 1000 ₪ או חודש בכלא.אנחנו נפרדות ממנו ויוצאות חזרה דרך המחסום הדרומי.
16:26:
פועלים ספורים נבדקים על ידי מפקד המחסום.
עגלה עם חמור, עליה שני מבוגרים ושני ילדים, חוצה את המחסום מתוך הכפר, עוברת את הכביש וממשיכה לכיוון דרום.
אנחנו חוצות את הכביש לכיוון הרכב וניגש עלינו נער, מוכר גויבות בשם מואתז', הגר באחד מבתי הכפר שמחוץ לגדר. הוא ואחיו הגדול מספרים לנו כי ביומיים האחרונים החיילים לא מאפשרים להם לעבור לתוך הכפר עם אופניים או חמור. רק רגלית. שאלנו את הנערים לגבי עגלת החמור שראינו עוברת והם אמרו לאדם זה החיילים מאשרים לעבור. אמרנו לנערים שננסה לבדוק את העניין.
פנינו למת"ק קלקיליה לברר אם השתנתה ההוראה. התשובה היתה "לא בסמכותנו לדבר אתכם". קיבלנו מס' טלפון של קצין בשם גרישה, מס' שאיננו מחובר. אלומה במוקד ההומנטרי אמרה כי תברר. בשיחה נוספת היא אמרה כי החיילים טוענים שאין חיילים ליד המחסום, שהילדים שייכים לכפר אחר, שלא ברור על איזה מחסום מדובר ושצריך להודיע על כך בזמן אמת.
בעזרת מיקי פישר התאפשר לדבר עם קינן, קצין המעברים המסיים את תפקידו. הוא אמר כי מדובר בחיילים חדשים שלא מכירים את הנהלים וטען שיטפל בעניין.
מס' ימים לאחר מכן הוא כבר לא ענה לטלפון.
עזון-עתמה
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
כפר פלסטיני בן כ-1,800 תושבים. ההתנחלות שערי תקווה הוקמה על אדמותיו בצמוד אליו, וההתנחלות אורנית הוקמה על אדמותיו החקלאיות. עד 2013 עברה גדר ההפרדה בתוך הכפר ומחסום מאויש על ידי הצבא איפשר לתושבים לעבור מצד לצד. ב-2014 החלו להחליף את הגדר של מובלעת אלקנה בחומה אימתנית סביב הכפר עזון-עתמה ואדמותיו, שניתקה את התושבים מאדמות וחממות פרטיות רבות ליד אורנית וכפר קאסם. בחומה נפתח "שער אורנית 1474", שנפתח 3 פעמים ביום עבור החקלאים. בשנים 2016 -2018 הצבא סגר ופתח באופן שרירותי את השער מדי כמה חודשים, כשהוא מאלץ את החקלאים לעבור, רובם ברגל, דרך שער כמעט לא נגיש הנמצא 3 ק"מ צפונה, בית אמין,1447 או בשער צפוני יותר ע 1419, מול נירית. משם עליהם לחזור כ-8 ק"מ לאדמותיהם שבדרום כדי לעבדן.... ב-2018 נפל דבר, וחקלאי עזון עתמה, שהחממות שלהם ממש מעבר לשער אורנית, התבשרו שהוא לא ייפתח יותר לעולם (מלבד בעונת המסיק). הסיבה: הצבא חושד/טוען שנגנבו ממנו צינורות ברזל שהיו בצדו המזרחי של השער. וכך הוטל עונש קולקטיבי על כל תושבי הכפר, הנאלצים לכתת רגליהם לשערים מרוחקים הנפתחים 2-3 פעמים ביום לפרקי זמן של 15 דקות.
מעודכן ליוני 2021
Apr-11-2019עזון: הכניסה הראשית לכפר עזון: חסומה כבר מספר שבועות
-