חזרה לדף חיפוש דוחות

עטארה, קלנדיה, יום א’ 31.7.11, אחה”צ

תגיות: ילדים
צופות ומדווחות: תמר גולדשמיד, איה קניוק ותמר פלישמן (מדווחת)
31/07/2011
| אחה"צ

ילד בן עשר מרצה שלושה חדשי מאסר בכלא עופר

מחסום קלנדיה:
מאז שב מכלא עופר, מחמוד הוא ראשון הילדים הממהרים לעברי. אולי בגלל שהייתה מישהי שהתעניינה בגורלו בימים בהם היה כלוא וכששוחרר. גם עבורי מחמוד אינו עוד אחד מכולם אלא לכשעצמו, הוא נראה, הוא מצולם, הוא מחכה לתמונות, הוא מודה כשהן בידיו, וכשאני שואלת מה מצב הרגל שנפגעה, הוא מטה ראש בביישנות שאינה אופיינית לו ולחבריו כשהם עוסקים במשלח ידם – הרוכלות, מחייך ומשיב: "לא, זה כבר לא כואב…" ובמבוכת מה נעתר לספר מסיפורי הכלא, אומר ששם, בכלא עופר, שמונה חלקו חדר, מהם נערים ומהם בגירים, שהקטן מכולם היה ילד בן עשר(!)ממחנה הפליטים ג'לזון שמרצה שלושה חדשי מאסר, שהוא עצמו, מחמוד, לא הוכה שם, רק נלקח לחקירה, שהכחיש בחקירה שזרק אבנים ושהחוקרים דרשו שימסור שמות. כששוחרר מכלא עופר והושבו לו בגדיו "הם לא לקחו את הכסף" ורווחיו מיום העבודה בו נעצר נשארו בכיסים וכיסו את עלות נסיעתו חזרה הביתה.

הידיעה שכמה שעות מאוחר יותר, לאחר חצות אותו הלילה, מעתצם אדואן בן ה-22 ועלי ח'ליפה בן ה-23 נורו למוות, הופכת לגבי את חייו של מחמוד ושל הילדים האחרים לפריכה ושבירה כל כך, וכמו בכרוניקה של מוות ידוע מראש ערפם וגבם של הילדים/הנערים המוכרים חולפים בראשי חשופים כמטרה מזדמנת לקני רובי הציידים, כי לא רק חירותם תלויה על חוט השערה, גם פתיל חייהם נגזר דינו בהדק הרולטה.

האם הידיעה ש:"בצה"ל יבדקו את השימוש באש חיה" (http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4102658,00.html) אמורה לפייס או להביא ניחומים?

גם מסיבה זו חובה להמשיך ולתת להם פנים ושמות, לצלם ולפרסם ולספר, כי הילדים של היום, הנערים והבחורים של מחר הם סיפור הכיבוש בהווה ובעתיד.

חולה לב תושב עזה עשה את דרכו לניתוח בבית החולים שבשכם. האיש הועבר וטולטל זו הפעם השלישית באותו יום מאמבולנס לאמבולנס, מאלונקה לאלונקה, נותק מבלון חמצן ישראלי ומיד, שלא יקרסו ריאותיו, חובר לבלון חמצן פלסטיני, הוא וניירותיו שנבדקו במחסום ארז – שבו ופשפשו בהם בקלנדיה בעוד הוא שוכב חסר אונים, חשוף לשמש היוקדת ולאוויר הרווי בגזי פליטת המכוניות ומקווה לטוב.

חשבון גס מעלה שמרגע שעזב את ביתו יחלפו כעשר שעות עד שיגיע למקום אישפוזו.

תקנה/גזירה חדשה:
כל המחנה את רכבו במגרש החנייה מצדו הפלסטיני של המחסום בין השעות שמונה בערב ל- חמש לפנות בקר, רכבו ייגרר!  

מחסום עטרה/ביר זית
"למה אתן עוד באות הנה? –  המקום מזמן כבר לא מתפקד כמחסום!" שאל אחד משני חיילי המילואים שירדו לקראתנו מהפילבוקס. הבחור שהתעקש ש"זה לא מחסום", אמר בהקשר אחר:"פה, במוצב".

הוא לא מבין ומסרב להבין ש"מוצב" המאוכלס בחיילים חמושים, שלפעמים, גם אם לא בתכיפות כבעבר, יורדים מהפילבוקס, נעמדים במרכז הכביש, עוצרים רכבים, בודקים תעודות ומעת לעת (לעדותם שלהם) אפילו עוצרים בני אדם, או לשיטתם: "תופסים חשודים" ואפילו יורים – תרמילי כדורי רובים ורימוני גז ריקים פזורים בסביבה מעידים על כך כך, כל אלו, סימנים למחסום.

  • מחסום עטארה

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • מחסום עטארה

       

      ממוקם בכניסה הצפונית לרמאללה בעליה מכביש 465 לכיוון ביר זית. לאחרונה מאויש רק לעתים רחוקות כשהיה פעיל נבדקו רק המכוניות שנכנסו לרמאללה

  • מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • בסרט: "סיפורו של מחסום"
      נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.

       

      מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)

      המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.

      מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.

      המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה  (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.

      בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר.  קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ.  עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום. 

      ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.

      בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.

      (מעודכן לאוקטובר 2021)

      https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI

      מחסום קלנדיה: קיצור דרך
      Tamar Fleishman
      Feb-16-2026
      מחסום קלנדיה: קיצור דרך
לתרומה