הבוקר בבקעה החום הגיע ל 45 מעלות, אבל החלטנו בכל זאת להצטרף לרועים בשטח וגם ל’נוכחות מגינה’ (שהייה סביב השעון להגנה) במגורים.

המתנחלים לעומתנו אפילו לא טרחו להפריע לפלסטינים או לשלוח את הרבשצ”ים שלהם לראות מה קורה. לכן יכולנו ללוות ללא הפרעה את עדרי ח’ ופ’ בעין אל חילווה. עדרי הפרות שחזרו ממרעה בהרים בלילה עברו באזור המעיין להרוות את צימאונם. המתנחלים כבר השתלטו עליו ויש בו בריכת מים לשכשוך ולמקווה אך המים זורמים מסביב והפרות מסתפקות בהם. הצוותים מקפידים ללוות את הרועים לשם למקרה שהמתנחלים ינסו להפריע ולגזול מהם אפילו את שאריות המים.

בפארסייה נשארו שלושה מלווים לנוכחות מגינה. שני המלווים אחרים  יצאו לברדלה לשמור על החקלאי מ’ ועובדיו בקטיף האבטיחים. למ’ יש 300 דונם בבעלותו של גידולים שונים ועתה הגיע זמן הבשלתם של האבטיחים והמילונים. מתנחלים אלימים ממאחז חדש שהוקם בסמוך לפני 3 חודשים ויש להגן על החקלאי ועובדיו מפניהם. הם אף איימו עליו פעם בביתו באקדח מופנה לרקתו.

המלווים הצטרפו לקטיף בזמן שהותם שם (6 שעות) ואף חזרו עם שי של  10 אבטיחים עבור תושבי פארסייה. בשעה 15.00 יצאנו שוב לליוויים למרות החום הכבד. הפרות של הרועים ה’ ומ’  הושקו במעיין טרם יציאתם למרעה בהרים בלילה.

אך בשעה זאת כשהשמש כבר פחות קופחת, המתנחלים אינם מוותרים ויוצאים מהחורים שלהם לעבודת יומם. הפעם היו אלה 6 נערים בני 14-16 שירדו מהתנחלות משכיות  להתעלל ברועים. הם  חצו את המעיין ועברו לבית של ס’ מעבר לכביש, אך ששת המלווים ששהו במקומות קרובים בלמו אותם וכנראה גם החום עשה את שלו. ארבעה מהם עזבו ללא הצקה יתרה וחזרו לבית הוריהם. אך שניים אחרים לא ויתרו, חזרו דרך השדה ליד ביתו של הרועה פ’ והבריחו את הפרות שלו, אף שהמלווים ניסו בכל צורה וללא אלימות לעצור בעדם.

הרבש”צ של משכיות ירד במכוניתו וחנה על הכביש, צופה מרחוק בנערים הקוזקים, ודאג  מרחוק שלא יאונה כל רע לנערים הקוזקים בעודם משלימים מסכת ההתעללות.

הרועה פ’ חזר הביתה ואמר למלוות שבתנאים האלה טוב מותו מחייו. הוא אינו יכול לשאת כבר את סבל משפחתו וסבל הפרות. לא יכול לשאת את שתיקת המשטרה והצבא, שאינם עוזרים אלא  מסייעים לניצחון הרוע של הצעירים, המשוכנעים שזאת אדמת ארצנו ושהפלסטינים צריכים ללכת מכאן (איתנו).

אותו רבש”צ הגיע לרועה מ’ ובירר איתו מי ליווה אותו למעיין. כשענה שהמלווים שם כדי שהמתנחלים לא יציקו לו, אמר לו האדון הרבש”צ להפסיק להיעזר בנו, שהרי רק בגללנו הנערים היהודים מציקים לו.
בלילה הצוותים נשארו לנוכחות מגינה בעין אל חילווה ובפארסייה. הלילה היה חמים ונעים וארוחת הערב שהוזמנו אליה היתה טעימה מאוד.

אחרי שעה השלווה הופרה ולא נמשכה.  ב21:00 הופיעו ארבעה מתנחלים בטרקטורון – גלעד עמוסי, בנצי ממשכיות וחבריהם והתיישבו בסוכת המצפה שנבנתה במיוחד מעל פארסייה. זו עוד דרך להפעיל טרור על הרועים, להתיש אותם ולהביא לנטישתם את ביתם.
הם ישבו שעה קלה והמשיכו בסיבוב הפחדה בשביל המקיף את היישוב. מגובים באמונה שאלוהים הוריש את הארץ רק לאברהם ובניו. כשהתחילו להתקרב לבתי התושבים הזמנו את המלווים מעין אל חילווה. התפתח דין ודברים מכוער שקלל קללות כגון “אתם זקנים שיש לכם תאים מיובשים במוח” וכד’. לבסוף חזרו לספסל במצפה לשתות קפה (ברוב טובם אף הזמינו אותנו להצטרף אליהם), נשארנו לשמור עד שיסתלקו לבטח. טרקטורון אחר רצה לפרוץ מכיוון אחר ליד בית א’ בפארסייה תחתית, אך נסוגו וחזרו להתנחלות רותם.

שארית הלילה עברה בשקט.
עוד יום כיבוש חלף הלך לו.