חזרה לדף חיפוש דוחות

צווי הריסה באום אל-ח'יר כנקמה על החלטת בג"ץ לעכב בניית קרוואנים למתנחלי כרמל

צופות ומדווחות: מירה בלבן (מדווחת, מצלמת), מוחמד ד' (איש קשר, מצלם)
30/10/2025
| בוקר

כביש 317:

דגלי ישראל לצידי הכביש, לכל אורכו.

כל הכניסות לסמוע, מצפון לכביש, סגורות. יש הרבה כניסות פראיות, שהתושבים פתחו.

אום אל ח’יר:

הגענו לאום אל ח’יר על מנת להבין את מהות האירוע של צווי הריסה ל-14 מיבנים, חלקם עוד מ-1948. כמעט כל הכפר.

פגשנו בכפר הרבה מבקרים: שני פעילים בינלאומיים, איטלקי ואירלנדי, השוהים בתוואני; אייל שני עם שני מלווים; גם נציג ממשרדו של עו”ד מיכאל ספרד.

שוחחנו וקיבלנו הסברים מעיד, עזיז, ח’ליל, טארק. כולם נסערים.

מהלך האירועים: לפני כשלושה שבועות, בלילה אחד, קרו הדברים הבאים:

  1. כוחות הביטחון סגרו את כל תושבי הכפר בבתיהם, כולל המתנדבים הבינלאומיים השוהים תדיר בכפר.
  2. המתנחלים ועוזריהם היציבו קרוואנים בצמוד לכפר, מהצד השני של ההתנחלותכרמל. עכשיו, ההתנחלות, הקרוואנים והלולים מאגפים את הכפר מ-3 צדדים. הקרוואנים הוצבו בשטח שבו נעשו עבודות הפיתוח בחודש האחרון (שם עבד הבאגר של הרוצח ינון לוי).
  3. סללו דרך עפר מהקרוואנים לשער הצהוב הצדדי של ההתנחלות.
  4. 4. סגרו את הגישה לדרך העפר בתלתליות (גדר תיל) היוצרות גדר לכפר.
  5. עקרו שתילים צעירים של עצי זית, שנשתלו מסביב לכפר.

 

לאחר אותו הלילה, משרדו של עו”ד מיכאל ספרד מצא:

  1. הקרוואנים נבנו על אדמת מדינה חקלאית. לכן אסור לבנות שם.
  2. דרך העפר נסללה על אדמה פלסטינית פרטית.

בעקבות פנייה לבג”ץ, הוצא צו עיכוב (עצירת) בנייה בשטח ההרחבה של הקרוואנים. הצו התקבל בברכה, נשימת אוויר רענן, ותקווה בכפר ואצל כל הידידים והתומכים.

אבל, מסתבר שזה היה ניצחון פירוס. לפני מספר ימים התקבלו צווי ההריסה הדרקוניים על רוב (אולי כל) המבנים בכפר (כולל קרוואנים שהוצבו במקום בתים שנהרסו בעבר). ברור שזו נקמה על הזכייה הרגעית במאבק נגד ההתנחלות. עכשיו מחפשים דרך לעכב או לבטל את הצווים.

בשיחה עם התושבים הועלתה ההצעה לנסות ולייצר אפיק הידברות עם קולות שפויים בכרמל ובהתנחלויות בסביבה, כי במצב הנוכחי, כאשר כל רשויות החוק “נפלו” לידי המתנחלים הקיצוניים, הכח אצלם. הסיכוי לזכות במאבק נגד המתנחלים הקיצוניים קטן עד לא קיים. צריך לייצר אפיק הידברות, ולהחזיק מעמד עד שיעלו כוחות שפויים. אחרת, יסיימו כמו זנותא.

התרגעות לרגע: הלכתי לבקר את דלאל, אישתו של ח’ליל, שאיתה (ועם איכלאס) עבדנו בימים אחרים, לפני כ-10 שנים, כשעוד היה גן ילדים פעיל באום אל ח’יר. פגשתי את דלאל עם ארבעת ילדיה, מירה, מנאר, ראוון, ומוחמד שעדיין יונק. איזו פיסת גן עדן קטנה, מסביב לבית הקטנטן שלהם.

מעבר מיתר בדרך חזרה: באופן לא צפוי, עיכבו אותנו, כמו את שאר כלי הרכב של ערבים. חקרו על הקשר בינינו, ביקשו תעודת זהות (רק ממוחמד), ירדנו מהרכב ועברנו דרך גלאי ביטחוני, כולל החפצים, הרכב נבדק, כולל על ידי כלבים. כל שאר הנבדקים היו ערבים. היהודים עוברים חופשי. למרבה הגיחוך, אמרו לנו בתמימות, שזו בדיקה רנדומלית!

תיאור מיקום

  • א-תוואני / א-טוואני

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    •   א-תוואני (א-טוואני) תושבי המקום הגיעו אל א-תוואני במהלך המאה ה-20 מהכפר יטא, המשמש להם עד היום. הם התיישבו בחורבות נטושות, תוך ניצול האדמות הראויות לעיבוד, כרי המרעה לרעיית צאן ושפע המערות הטבעיות למגורים. התושבים שהשתקעו במערות היו ממשפחות שלא יכלו לרכוש קרקעות להקמת בתים בכפרי האם, וכן רועי צאן שלא עמדו לרשותם די שטחים למרעה. לאחר מכן, הצטרפו אליהם לבני חמולות שהסתכסכו עם  עם משפחות אחרות ביישוב האם. חלק מהתושבים מתגוררים היום במבני בטון שנבנו מעל המערות. בתחום הכפר כמה בורות מים ובאר מים קדומה בשם עין א-תוואני. תושבי המקום נאלצים לקנות מים במיכלים ולהובילם דרך חסימות רבות ליישוב. בסיוע גורמים בינלאומיים הותקנה בכפר מערכת חשמל. בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 הוקם בכפר בית ספר יסודי המשרת כמה כפרים קטנים בסביבה. ב-2004 החלו חברות מחסום ווטש לבקר ולדווח מכפר המערות ח'רבת טוואני, הסובל קשות מידי מתיישבי האחזויות סמוכות, ובייחוד מחוות מעון הקיצונית שלידם. מתנחלי חוות מעון מזהמים בורות מים, מרעילים את הצאן ועוקרים עצים. הטרדה בולטת במיוחד היא של הילדים מכפרי הסביבה בדרכם לבית הספר בתוואני, עד כדי כך שנדרש ליווי צבאי לילדים כדי לחצוץ בינהם לבין הפורעים (הדבר הוסדר בעקבות יוזמה של חברות הארגון). בשנה האחרונה חסרים הליווי הנוכחות החיונית של מתנדבי חו"ל, והדבר מנוצל לרעה.  ליד טוואני יש כמה משפחות שחזרו למערות עקב ההריסות הבלתי פוסקות של המינהל האזרחי (יש איסור בנייה טוטאלי בכל שטח C). הורסים לא רק מבני מגורים ומבנים חקלאיים, אלא גם צינורות מים, מכונות, ואפילו סותמים בורות מים. תושבי טוואני הקימו ארגון של מחאה נגד הריסות ללא אלימות, אך בשנה האחרונה התנכלויות היד הקשה של הצבא ואלימות המתנחלים החריפו והיקצינו. תקרית הגנרטור בארכיז, שבעטיה בחור צעיר נותר משותק היא דוגמה אחת מני רבות - כל הגנה לגיטימית על זכויות הקניין גוררת אלימות ואף יריות מצד הצבא והמינהל האזרחי.      
      ואדי שחיש - מכונית המשפחה שהושחתה ע"י המתנחלים
      Michal Tsadik
      Dec-23-2025
      ואדי שחיש - מכונית המשפחה שהושחתה ע"י המתנחלים
  • דרום הר חברון

    צפה בכל הדיווחים למקום זה

    •  

      יטא היא עיר המחוז של דרום הר חברון.
      היא נמצאת באזור סְפר בין האזור הפורה של חברון וסביבתה לבין המדבר של הרי חברון. היא מונה כ-64 אלף תושבים. הכפרים מסביבה מכונים מסאפר יטא (כפרי הבת של יטא). תושביהם מתקיימים מצאן וחקלאות. החקלאות מתאפשרת רק בחלקות קטנות, בעיקר סמוך לערוצי נחלים. רוב האזור סלעי וטרשי.

      מראשית שנות השמונים הוקמו על האדמה החקלאית בדרום הר חברון, אשר עובדה בידי הפלסטינים, מספר התנחלויות ומאחזים: כרמל, מעון, סוסיה, מצדות יהודה, עתניאל ועוד היד נטויה. מאז הוקמו ההתנחלויות ושטחיהם החקלאיים צומצו, סובלים התושבים בדרום הר חברון מהתנכלויות מצד המתנחלים, ובמקביל נמשכים נסיונות גירוש והריסות בתים במקביל למניעת מים וחשמל. הצבא והמשטרה נמנעים מלהתערב בדרך כלל באירועים אלימים ואינם ממצים חקירה הנדרשת לאכיפת החוק על המתנחלים הפורעים. ההתנכלויות בדרום הר חברון כוללות תקיפה ונסיון לשרוף אוהלי מגורים, שיסוי בכלבים, פגיעה בעדרים ומניעת גישה לשדות מרעה.

      המחסומים בדרום הר חברון מרוכזים בכבישים המרכזיים 317 ו -60. ברובם לא ניכרת נוכחות צבאית, אך מערך מבוזר של מגדלי שמירה מאוישים מנטר את הכפרים הפלסטיניים ואת דרכי הגישה להתנחלויות. חסימות מסוגים שונים  מוצבות בהתאם לצורכי המתנחלים והצבא. מדובר בעיקר בצומת זיף, מעבר דורא-אלפוואר וצומת הכבשים בכניסה הדרומית לחברון.

      קרא עוד>>

      עודכן אפריל 2021, מיכל צ'


      ואדי שחיש - מכונית המשפחה שהושחתה ע"י המתנחלים
      Michal Tsadik
      Dec-23-2025
      ואדי שחיש - מכונית המשפחה שהושחתה ע"י המתנחלים
  • זנותא

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • ח'רבת זנותא היה עד להריסתו בשלהי 2023 יישוב פלסטיני כפרי קטן, במרחב סביב העיירה דאהרייה בדרום הר חברון, כעשר דקות נסיעה ממחסום מיתר. באזור קיימים שרידים מתועדים של יישוב ביזנטי גדול; מאז התקופה העותומאנית (1516-1917), זנותא מתועדת כיישוב של רועים ופלאחים המתגוררים בשרידי המבנים הקדומים ומערות המגורים שלידם.

      שתי חוות בודדים של מתנחלים הוקמו בסמיכות לזנותא: ממזרח חוות מיתרים (של המתנחל ינון לוי) ומצפון חוות יהודה (של המתנחל אלישיב נחום). מכאן יצאו אין ספור תקיפות, התנכלויות וניסיונות גירוש של תושבי זנותא.

      עד הגירוש התגוררו בכפר ארבע משפחות - א-סאמאמה, אל-תל, אל-בטאט ואל-קייסיה. החקלאות היוותה את הפעילות הכלכלית העיקרית, המעסיקה את מרבית תושבי הכפר. שטח הכפר הכולל הוא כ-12,000 דונם, מתוכם כ-3,000 מעובדים, לרוב בגידולי שדה.

      לכפר זה לא הוכנה מעולם תוכנית מתאר שתיתן תוקף לקבלת היתרי בנייה. המינהל האזרחי טען שהכפר קטן מדי ושהמרחק בינו לעיירה הסמוכה, דאהרייה, גדול מדי. מנימוק זה לחצו הרשויות הישראליות על תושבי הכפר לעזוב. המתנחלים עשו בשבילם את העבודה. על הקשר עם היישוב ונוראות הריסתו קראו בדוח של מחסוםwatch כאן

       
  • מסאפר יטא

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • מה קורה בשטח אש 918 בדרום הר חברון

      בערב יום הזיכרון (ערב יום העצמאות ליהודים), החליט בית המשפט על טרנספר וגירוש תושבים מ-8 קהילות פלסטיניות באזור מסאפר יטא בדרום הר חברון. תושבי הכפרים חיים תחת איום של הריסה, פינוי ונישול, מאז שצה"ל הוציא צווי פינוי ב-1999 על אזור מגוריהם שהוכרז שטח אש.בשנות ה-80 של המאה ה-20.  אף אחת מההתנחלויות הסמוכות לא נכללו בו. זה נעשה בהתעלמות מאורח חייהם המיוחד ומתרבותם החקלאית העתיקה, וגם מתיעוד היסטורי ברור המעיד על התיישבות פלסטינית דורות מלפני קום המדינה בכפרים אלה – בעבר במערות ועם השנים גם מחוץ להן.

      פינוי התושבים מהאזור משמעו החרבת הכפרים ההיסטוריים הללו והותרת משפחות שלמות (כ- 2000 בני אדם, ילדים מבוגרים וזקנים), ללא קורת גג, והוא מנוגד לחוק הבינלאומי.

      מפת שטח אש 918 במסאפר יטא, 2022. הקליהו להגדלה

לתרומה