14.30 – 16.30

בכניסה לכביש המנהרות תלויות מודעות רבות התומכות בתושבי מיגרון תחת הכותרת: "שוויון עכשיו" גם התצורה היא של "שלום עכשיו".

בכניסה המזרחית לחוסן, במעגל התנועה בו חונות המוניות הצהובות, מוקם שוק קטן (ילדים מציעים בצעקות את מרכולתם, בעיקר בקלאווה). הנהגים חוזרים ומתלוננים על מצבה של הדרך המובילה לאל חאדר מתחת לכביש 60, שמצבה התדרדר עוד יותר מאז הגשמים. הנסיעה בדרך הזו הורסת את מכוניותיהם ומה שמעצבן במיוחד היא העובדה שתשתית לכביש ממשי קיימת כבר שנים מספר. כשהציעו לסלול בעצמם את קטע הדרך הקצר והרעוע, התנגד המנהל האזרחי בתוקף. האוטובוסים מורידים את נוסעיהם במרחק גדול למדי ממקום החניה של המוניות היות ואסור להם לחנות במעגל התנועה ואיזור החניה של המוניות אינו מספיק גדול בכדי שיוכלו להסתובב בו. מזל שלא ירד גשם בזמן שהנוסעים עלו במעלה הדרך.

במת"ק פגשנו פלסטיני זועם שהגיע לשווא בכדי להיפגש עם השוטר. אין שוטר ביום חמישי אחרי הצהריים. מיד לאחר מכן פגשנו עוד צוות של מ"ו, שחשב, כמונו, שאין משמרת בבית לחם בימי חמישי. מעכשיו נודיע לרונית מדי שבוע מה הן תכניותינו, ברגע שנקבע אותן.

המשכנו לגוש עציון – מזרח ונוכחנו בבנייה מסיבית באזור התעשייה שמדרום לאפרת.

הגענו למחסום מזמוריה ופגשנו בחייל אדיב ששאל במה יוכל לעזור לנו. כשאמרנו שברצוננו להיכנס לנועמן, נענה מיד בחיוב ודאג לפתוח עבורנו את המחסום החשמלי, כך עשה גם בשובנו מהכפר. בכפר עצמו ראינו יותר שטחים חרושים לקראת זריעה אבל רק אדם אחד נראה מחוץ לביתו וזה ברך אותנו בחביבות.

אוטובוסים רבים חנו ליד הכניסה לכביש קבר רחל. שאלנו את עצמנו אם יש חג מיוחד אבל התברר שהנוסעים כולם משתתפי "תגלית" שלא ניסו כלל להיכנס למתחם הקבר אלא רק צילמו תמונות של חומת ההפרדה,

העובדים הפלסטינים שמיהרו בדרכם הביתה כלל לא נבדקו במחסום. אף חייל לא ישב בעמדה שדרכה עברו מאות הפועלים.

רק בחלון שדרכו נכנסו הבאים מבית לחם (בעיקר תיירים) נבדקו תעודות.

בצאתנו פגשנו שני צעירים גרמנים שבילו לילה בבית לחם. הסענו אותם לתחנת אוטובוס שתביאם לשער שכם.