כבר כמה שבועות לא היינו בקירה לפגישת נשים. אחרי תום המסיק נדחתה הפגישה כמה וכמה פעמים.  לא תמיד ברור לנו מה הן הסיבות, אולי האווירה הכללית הקשה מחלחלת גם לכאן, הרי אין זה אי בודד. 

בינתיים מסתבר שמתקיימת בכפר פעילות הסברתית ענפה בנושא אלימות נגד נשים. כ' וא' הכינו מצגת, וגם הדרכה לנערות צעירות. הנשים מספרות שגם מבחינה זו המצב בכפר טוב יחסית: אין אלימות פיזית והגישה הכללית ליברלית, יחסית. נשים צעירות יוצאות ללמוד באוניברסיטה ויכולות גם להשתלב בעבודה.

במפגש האווירה לבבית ופתוחה. רק  ח' מספרת בכאב על בעלה, נהג מונית, שספג מטח כבד ופתאומי של אבנים מידי מתנחלים באחד מכבישי הגדה. למרבה המזל לא נפגע בגופו, אבל למונית נגרם נזק כבד והוא הושבת מעבודה למשך שלושה שבועות. שלושה שבועות ישב בבית, המום ומבוהל, ללא יכולת לפרנס את משפחתו. אין מערכת רווחה שתדאג לו, ומזל שהמשפחה תומכת ומסייעת.