חזרה לדף חיפוש דוחות

קלנדיה - הגשר למחסום הפך הליכה קצרה ופשוטה למסדרון מפותל, תלול, שלא נגמר, לא מוגן ופתוח לרוח וגשם בחורף.

צופות ומדווחות: רונית דהן רמתי, נתניה גינזבורג מתרגם: צ'רלס ק.
14/07/2020
| אחה"צ

הצטרפתי לרונית לפגישה עם פלסטינאי לאחר חודשים רבים שלא הייתי בקלנדיה.  קראתי את הדיווח שלה וראיתי צילומים של הגשר אך היה קשה לי לדמיין איך הוא נראה.

“אמש חלמתי כי חזרתי שוב למנדרלי.”  אינני יודעת מדוע עלה משפט זה במוחי כאשר צפיתי בגשר שנבנה בקלנדיה.  נדמה לי כי המשפט מיד עורר תחושת אימה.  חודשים רבים לא ביקרתי שם.  רק דבר אחד אני יודעת.  בפעם הראשונה שיצאתי עם מחסום ווטש – קשה להאמין כי זה היה לפני עשרים שנה – היה מזג אוויר גרוע וגשום, ויצאנו לקלנדיה.  הייתי מבולבלת לגמרי.  המקום היה מטונף, התנועה התנהלה כאילו במערב הפרוע, אשפה מכל עבר, אנשים ממהרים לפלס דרכם דרך הבוץ והבלגן, ושני מעברים קטנים של הצבא דרכם אנשים עברו.  אבל זה בכל זאת היה טוב יותר מהמפלצת שראיתי היום.  למעשה, נדמה לי כי אפילו בימיו הגרועים ביותר היה המחסום אנושי יותר מאופיו היום.

איני מתייחסת לבניין החדש, על אף תחושתי כי הוא משמש הסוואה בלבד לרשע אשר ביסודה של הקונספציה כולה.

פה אני כותבת אודות הגשר, והמילים היחידות העולות בראשי לתאר בהן את מי שבנה אותו הן רוע לב.

אני מבינה לגישתו של סמי, מכר ותיק שפגשנו, שאמר כי הגשר עדיף על הצורך לחצות את הכביש.  אבל הוא אדם  יחסית צעיר ובעל כושר.  לעומת זאת ידידה פלסטינית אמרה לי אתמול כי הייתה צריכה לעבור אותו רק פעם אחת, כי היא גרה בצד הישראלי.  היא מקווה כי לא תאלץ לעבור אותו שוב. אחותה, שהיא בגיל העמידה, חייבת לעבור אותו מדי יום, ונוסעת באוטובוסים, מספרת כי היא מגיעה תשושה לעבודה בצד הישראלי.  אישית, מעולם לא מצאתי קושי מיוחד לעבור את כביש.  קשה לי להבין איך הפכו הליכה של מטרים ספורים לרמפת בטון מתפתלת, תלולה, מסורבלת ולא ידידותית, מסדרון נצחי.  אני תוהה מה יהיה בחורף כאשר הגשמים והרוחות יכו בגשר הלא מוגן הזה.

לי יש רגל בעייתית, ואני הולכת כחמישה עד שבעה ק”מ ליום, ומעבר הגשר קשה לי מאוד.  אינני מבינה כיצד אדם בכסא גלגלים, גם אם הוא חשמלי, או אישה הדוחפת עגלת תינוק, יוכלו להתמודד עם העליות התלולות של הפרוזדורים הסיבוביים.  אולי אלה המבינים את תכלית הגשר לא יסכימו לדבריי, אך אני מגיבה כצופה מבחוץ.  אני אסירת תודה שאינני חייבת לעבור אותו מדי יום ביומו. 

 

 

  • מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • בסרט: "סיפורו של מחסום"
      נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.

       

      מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)

      המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.

      מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.

      המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה  (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.

      בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר.  קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ.  עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום. 

      ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.

      בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.

      (מעודכן לאוקטובר 2021)

      https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI

      קלנדיה: בדרך לתפילה
      Tamar Fleishman
      Feb-27-2026
      קלנדיה: בדרך לתפילה
לתרומה