קלנדיה - התורים הארוכים חוזרים
אחרי שבשבוע שעבר נתקלנו בתורים ארוכים בקלנדיה, שבנו וחזרנו גם השבוע. יחד עם חברותינו נשתדל לשוב ולקיים משמרת בוקר פעם בשבוע בקלנדיה. חנינו ועברנו דרך גשר הולכי הרגל המייגע אל הצד הפלסטיני. עד שחוצים את הגשר יוצא שאנחנו מגיעות בערך ב-6:20 – 6:25 לצד הפלסטיני.
גם הפעם קיבלו את פנינו תורים ארוכים. הכניסה הימנית מבין 3 כניסות נראה היה שלא נפתחת בכלל והאנשים שהמתינו לפניה התייאשו והצטרפו ל-2 התורים האחרים. חששנו שהתורים יקרסו, לשמחתנו זה לא קרה. אבל הם היו ארוכים ביותר.
חיפשנו את אבו רמזי, מוכר הבייגלה. הוא עמד על המדרכה ליד הכניסה למתחם המחסום מכיוון מחנה הפליטים קלנדיה. כך הוא מצליח למכור גם לאנשים שממתינים במכוניות בתור לעבור במחסום הרכב. מסרנו לאבו רמזי את הכסף שאספנו עבורו (כולל סכום מאיתנו) לקראת ניתוח הקטרקט שהוא צפוי לעבור, ככל הנראה בשבוע הבא. אחלנו לו הצלחה והחלמה מהירה. שמענו ממנו ומאנשים שעברו שמצב התורים גרוע כל הזמן בתקופה האחרונה. כשפנינו לחזור לכיוון המחסום התור האמצעי כבר היה בתוך מתחם התחבורה הציבורית.
הלכנו לקנות כוס תה בקיוסק ופגשנו את מוחמד. לדבריו מוקדם יותר הבוקר, בסביבות השעה חמש, התורים מצד מזרח הגיעו עד אל הקיוסק, שנמצא מחוץ למתחם המחסום. המסקנה היא שעלינו להקדים לבוא, כמו בימי המחסום הישן.
התקרבנו חזרה אל המחסום וכבר מרחוק יכולנו לראות שכבר אין תורים כמעט מחוץ לכניסות לסלאלום. השעה היתה 7 בערך. כעת הכניסה הימנית פעלה ודווקא באמצעית נראה היה שיש עיכוב ואנשים יצאו מהסלאלום שם והלכו לכניסות האחרות. חיכינו עד 7:15 ואז הצטרפנו לתור הימני. את הקרוסלה הראשונה עברנו די מהר, אך יש תורים לפני עמדות בידוק החפצים ולא כל ה-6 פועלות. בשלב מסויים הכניסו אנשים לבידוק אחד אחד (במקום חמישה כרגיל), לא ברור למה. ואז, בעמדה שחיכינו לפניה הכניסו 10 אנשים בבת אחת ואח”כ מספר לא אחיד של אנשים בכל פעם. לא ברור מה ההגיון המנחה. אולי דיווח שהבודקים מקבלים לגבי העומס בשלב הבא של בידוק התעודות האלקטרוני.
כשהגענו לשלב הזה לא היו עיכובים, אבל רק חלק קטן מהעמדות היה פעיל. בסה”כ עברנו בתוך פחות מ-20 דקות.
בדרך חזרה על הגשר הבחנו באנשים שירדו מאוטובוס בנתיב המערבי של מחסום הרכב. זה נתיב שמיועד לתחבורה ציבורית. האוטובוס מגיע, האנשים יורדים ומציגים תעודות. נמסר לנו שרק בעלי תעודות כחולות רשאים לעבור בתחבורה ציבורית. אחרי שנבדקו הם ממתינים לאוטובוס שייבדק ויעלה אותם בחזרה. אם הוא צריך להיכנס לאזור התחנות ממערב למחסום כדי לאסוף עוד נוסעים – מרימים את הזרוע החוסמת ומורידים את הדוקרנים בכביש והאוטובוס עובר. במבנה שמצד מערב יש מסלול עם קרוסלות שהם יכולים לעבור בו דרך המבנה, אבל כעת זה נעשה בחוץ. אחרי שירדנו מהגשר ראינו שהפח שמתחת עולה על הגדותיו. בהמשך יש עוד פחים ריקים. אז למה לא לשים פח נוסף ליד הפח המלא? או לרוקן את הפח בזמן? האנשים למטה – מוכרי הבייגלה ונהגי מוניות – מספרים לנו שהתלוננו וביקשו שיבואו לפנות, אך לשווא.
הם מתלוננים גם על כך שתחנות האוטובוס לא מקורות והשירותים סגורים ולא ראויים לשימוש. מספרים שמי שנתפס משתין בצד, מחוץ לשירותים הסגורים, מקבל דו”ח.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanFeb-27-2026קלנדיה: בדרך לתפילה
-