קלנדיה: חבל כתום של תקווה משתלשל מעל החומה
באין ניקוז ובאין תחזוקה, עם תום מופע הגשם שולי הדרכים והכבישים רצופי שלוליות וזוהמה.
מה שנראה מבחוץ שיקף נאמנה את תחושות בני האדם שלא בטובתם גורלם כפה עליהם חיי מחסור וייאוש בחלקת הארץ הזאת.
כהרגלי ישבתי בקבביה של אבו-אמיר.
תוך דקות נקבצו סביבי הילדים של קלנדיה. ביקשו להצטלם. היו שרצו תמונה לבד, אחרים ביקשו להצטלם בצמדים והיו בשלשות.
הילדים יודעים שבפגישה הבאה, בנוהג שהפך עם השנים להרגל, כל אחד מהם יקבל את תמונת דיוקנו.
בערב, בשובי לביתי (שעדיין) חסין מפלישות, אני מביטה בתמונות, מחזירה חיוך לילדים התמימים שמחייכים אלי בתמונות ולא יכולה להימנע מהמחשבה שאסור באיסור חמור שכזה יהיה נוף ילדותו של מי מילדי העולם.
אפילו שיש לי רק שתיים, אני עוקבת בשבע עיניים אחרי החומה.
מה שנגלה לי הפעם זה חבל כתום של תקווה משתלשל מלמעלה, כמו הבטחת הימלטות מהגטו.
בבית חנינא, בשכונת מגוריה של שירין אבו-עקלה שצלף צהלי רצח במהלך פעילותה העיתונאית בג’נין, אני חושבת על הקשר והדמיון להוצאה להורג בשידור חי של שני בני האדם בסמיכות למקום הרצח של שירין, אירוע ששודר בתקשורת אבל תוך יום, אחרי ששדרנים מצאו/המציאו/דבררו סיבות ל”תקרית הלא נעימה” או ל”תקלה”, כמו שאמרה הכתבת הצבאית כרמלה מנשה: “אולי הייתה פה פליטת כדור”, הפוליטיקאים ודובריהם בתקשורת איבדו עניין, כמו לא היו הדברים מעולם.
תיאור מיקום
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanFeb-16-2026מחסום קלנדיה: קיצור דרך
-



