קלנדיה, יום א’ 30.6.13, בוקר
כשהגענו בשעה 05:00, כבר היו תורים ארוכים. נציגי האקומנים אמרו שהתורים זזו ביעילות. (הם הגיעו בשעה 04:30). החייל בתוך המת"ק היה דובר ערבית וכל ההוראות דרך הרמקלים היו ברורות. החייל גם פתח את הקרוסלות בהפרש זמן סביר ובשלב זה, לא היו תלונות מהעובדים. בערך 05:20 הגיע השוטר האחראי על השטח. הוא נכנס למת"ק ודיבר עם החייל ואחר-כך המצב השתנה. הקרוסלות נפתחו אט-אט והתורים לבדיקות התארחו. בשלב מסויים, אחד העובדים שאלו אותנו: "האם אנחנו לא בני אדם? למה הם לא מתייחסים אלינו כבני אדם?"
עד השעה 06:20, השער ההומניטרי לא נפתח. החייל השני, שתפקידו היה לבדוק אישורים ולהכניס אנשים דרך השער, נכנס לשטח באיטיות רבה, עם כוס קפה ביד. הוא לא פתח את השער עד שהגיע איש הבטחון. כאשר החייל השני נכנס לשטח, גם הוא הלך למת"ק לגמור את כוס קפה שלו. האנשים בתור בשער ההומניטרי ראו את החיל השני וביקשו מאיתנו לעזור. בין אלה שהמתינו לפתיחת השער היו 3 גברים גבוהים, לבושים באופן מכובד מאוד. אחד מהגברים הסביר שהם מגיעים למשפט בתלונתם על הפקעת אדמתם. הגברים ההתלוננו לחייל וציינו שהם צריכים להגיע למשפט בזמן, אך החייל אמר להם, "זה בסדר. בתי המשפט לא נפתחים עד 9:00." הוא המשיך לשתות קפה. רוני ואני דיברנו אם החייל והשער ההומניטרי נפתח סוף, סוף, בערך 06:30.
ביקרו בקלנדיה בבוקר זה, 2 נציגי "כחולולבן" על מנת לצפות שוב בתהליך המעבר. הם ראו את המקרה של שלושת הגברים ולא התערבו כמונו. אחרי 20-30 דקות, כאשר תורי הפלסטינים התדלדלו, 2 הנציגים התחילו לדבר עם החיילים—כעמיתים– לא כצופים שרצו לעודד מעבר העובדים במהירות או ביעילות.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanFeb-16-2026מחסום קלנדיה: קיצור דרך
-