קלנדיה, יום ב’ 22.6.09, בוקר
06:15 ענאתה – תור ארוך של מכוניות ממהרות וצופרות, ואחרות סותמות את המעבר בניסיון להסתובב באמצע המסלול וסתם להידחף, תופעה שכמובן אינה ייחודית למחסומים.
מיד בהגיענו למחסום ניגש אלינו חייל ושאל מי אנחנו כיאה להתעלמות הקבועה מ"שקופים ושקופות". קצב המעבר היה בסדר והכול נראה כאילו זה סדר התנהלות תקין מאז ומעולם ולעולם.
07:00 קלנדיה – בכניסתנו השקפנו מבעד לזכוכית של חדר הבודקים. החיילת מדברת באינטנסיביות בסלולארי, מסתכלת בתעודות המוצגות לה, מסתכלת במחשב המציג את התעודה והאישור הנחוץ ובשתי אצבעות מנפנפת "תעברו". חייל או חיילת ליד המחשב השני ישן. תור ארוך במסלולים, תור ארוך גם לפני מסלולי הבדיקה. רחשי ההתמרמרות באוויר. מוסרים לת. קצין המת'ק, על החייל הנרדם, אומר שיבדוק.
עדיין לא פתחו אף פעם את המסלול "ההומניטארי". עם הגיענו קרה הנס ומידי פעם הוא נפתח. התנועה במסלולים זורמת פנימה מפעם לפעם ובפנים שורות כפולות וארוכות של מחכים. עד 08:30 התור במסלולים החיצוניים הולך ומתמעט אך בפנים עדיין צפוף אנחנו עומדות מעל חצי שעה בתור הפנימי, רואות איך שוב ושוב העוברים צריכים לחזור ולהוריד עוד משהו ועוד משהו עד שנגמר הצפצוף בבודקן. כשאנחנו מגיעות לפני חלון הבדיקה מתברר שהחייל ישן שוב או עדיין שרוע בעיניים עצומות על הכסא. מתפתח ויכוח עם החיילת כשהיא רואה שאנחנו מדווחות על כך שוב.
כשכבר היינו במכונית בנסיעה התקשר ת. הקצין שתמיד מתייחס ברצינות לכל מה שמבקשים אותו, ובקש שנעבור עוד פעם כדי לראות אם הוא עדיין ישן. לצערנו לא יכולנו לחזור ולעמוד עוד פעם חצי שעה בתור וממילא זה ויכוח חסר תוחלת שהרי החיילים מכחישים ועוד מאשימים אותנו בהפרעה לעבודתם, וכך נורמות שונות של עבודה מתנגשות וברור מי מנצח.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanFeb-27-2026קלנדיה: בדרך לתפילה
-