קלנדיה, יום ב’ 6.12.10, אחה”צ
15:30, קלנדיה: כאשר הגענו למחסום פעלו רק שני מסלולים פנימיים וכך היה לאורך כל המשמרת. למרות זאת, לא נוצרו תורים ארוכים וכלל לא היה תור בסככה הצפונית, אולי בגלל שבאו פחות אנשים מפאת הקור וזרזוף הגשם. החיילת שישבה בבודקה ליד הכניסה לא נעלה את הקרוסלה כל אחה"צ. אולם גם כאשר המחסום פועל כביכול ללא תקלות, הוא מקום עצוב ודוחה, עם זבל נערם בכל פינה וריח חריף מאד של שתן.
בבואנו ראינו 3 בחורים עומדים במסלול 5, הכניסה למת"ק. סה"כ רצו לגשת לדואר אבל כיוון שלא פתחו להם את המעבר הם אחרו את המועד – הדואר נסגר בשעה 3:30.
פתאום הגיע עוד צעיר בלבוש קיצי, הולך ונשען על מקל. גם הוא פנה למסלול 5, למת"ק, כדי להוציא אישור לחזור לעזה אחרי ניתוח בטן. (הוא נראה ממש מסכן, יד אחת מחזקת במקל ויד אחת לוחצת על הבטן להקל על הכאבים.) טלפנו לחמ"ל לבקש עזרה והועברנו לחסן שחיש פתח והכניס את החולה. כעבור 10 דקות הוא יצא והאישור בידו.
בשעה 4:50 ראינו בחורה בתוך מסלול 4 מסתבכת עם השער המגנטי שכל הזמן צפצף אליה. בקור הירושלמי היא הורידה את מעילה ואח"כ את נעליה, אבל גם כשהייתה יחפה השער צפצף. בסוף היא הוציאה סיכה משיערותיה וזה פתר את הבעיה. נראה שהמכונות האלה לא מיועדות לשימוש נשים!
עזבנו את קלנדיה בשעה 5 וחזרנו לירושלים דרך ליל/ג'בע וחיזמה.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanNov-30-2025קלנדיה: שלוליות וזוהמה אחרי הגשם
-