קלנדיה, יום ד’ 15.5.13, אחה”צ
יום הנכבה בקלנדיה
ב-15 במאי מציינים הפלסטינים את יום הנכבה הוא יום אסונם.
לאורך כל שעות היום התקיימו עימותים בין חיילי צהל לנערים פלסטינים בשתי חזיתות במקביל – בשני פתחי המחסום.
נציגי הצבא החזק בעולם, ממוגנים מכף רגל ועד ראש, מצוידים במגוון כלי נשק ותחמושת ירו ללא הרף לעבר צעירים פלסטינים שנשקם היה צמיגי מכוניות, אבנים ובקבוקי זכוכית ריקים שליקטו בשדה הסמוך בו הקוצים היו להם למסתור.
עליונות החיילים ניכרה לא רק בציוד ובחימוש אלא גם במיקומם הגבוה ובעמדות הצליפה שבגומחות החומה.
הם ירו לעבר שדה הבתה עד שמלא המקום בענני גז ערפיליים שעלו מעל פני השטח ועמם התרוממו ראשי נערים שנצרבה נשימתם ודמעו עיניהם והחלו נמלטים מהמקום כשכדורי החיילים צולפים בעקבותיהם.
והיה שם גם קצין משמר הגבול שחיפש טרף ויצא לציד ראשים, סיפרו ש:"הקצין הזה הג'ינג'י" עצר בצהריים כמה בחורים. את זה לא ראינו, אבל ראינו כיצד הוא ניטפל למקבץ נדבות אדם אומלל לוקה בנפשו, פולש בידיו למרחב הפרטי, משפשפש בכיסיו, מוציא כל תכולתם ורק אחרי שהשפיל את החלש מכולם עזב אותו לנפשו. אך הוא לא ידע שובעה, עיכב שני נערים, הפקיע מרשותם את תעודות הזיהוי, אילץ אותם בתוקף רובי פיקודיו לעמוד בצד ובדק טלפונית באי-שם אם קיים לגביהם שמץ של רישום חשוד. חשד לא היה והנערים ששוחררו.
הלב יצא אל חבורת הנערים האמיצים, דור שני להשפלה וכיבוש, שלא ידעו חירות מיום לידתם, אבל יודעים שזו ארצם, זו אדמתם, זו מולדתם ועל אלו הם נאבקים ומוחים כנגד נציגי הפולש המשפיל והעושק.
וכשנשמעו דברי מפקדם של החיילים היורים על שינו אסטרטגיה, על כוונה לאגף את הנערים הפלסטינים מכוון אחר, היה זה אך טבעי להזהירם פן יפלו בפח שטומנים להם החמושים.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanNov-30-2025קלנדיה: שלוליות וזוהמה אחרי הגשם
-