חזרה לדף חיפוש דוחות

קלנדיה, יום ד’ 22.7.09, אחה”צ

צופות ומדווחות: איבון מ', תמר פ' (מדווחת וצילמה)
22/07/2009
| אחה"צ

 בצדו המערבי של מחסום הרכבים מתקדמת בניית מסלול נוסף (בצילום למטה)   

הדרך אל מת"ק קלנדיה, או – כרוניקה של כישלון ידוע מראש:

 

שלט עליו כתוב שסניף הדואר פתוח כל יום עד השעה 16:00.  בפועל הוא נסגר כבר ב 15:00  

15:20 אנשים מחכים לפני הקרוסלות הנעולות במסלול המיועד למעבר אל משרדי המת"ק והדואר.

– על שלט אחר כתוב מספר טלפון אליו מוזמנים להתקשר הנתקלים בבעיה. איש מהפלסטינים לא מתקשר. איבון כן. המשיב טוען שהדרך פתוחה.

– איבון מתעקשת:"הקרוסלות נעולות". 

– מעברו השני של הטלפון היא שומעת: "החיילים אומרים שהדרך פתוחה".

– איבון מתעקשת. 

– הטלפון נטרק.

– איבון מתקשרת לחמ"ל המת"ק ומגיעה לאותו מוקד ולאותו משיב.

– היא עדיין מתעקשת על שרואות עיניה. 

  הפלסטינים, המכירים את הריטואל, נשענים אל הגדרות במבט משועשע, מביטים  באישה הצועקת בטלפון שוב ושוב את המשפט: "אז החיילים משקרים" – כמו היו צופים במחזה אבסורד שסופו ידוע מראש.

15:45  אדם נוסף מגיע למעבר הסגור. מתעלם מהאחרים, מטלפן ישירות לאבוחצירה (מפקד המתקן) והדרך נפתחת לשבריר שנייה – עבורו בלבד.

– איבון קרובה לאיבוד שארית קור רוחה. ממשיכה להסביר לבן-שיחה המתעקש על גרסת החיילים, שהקרוסלות נעולות.

15:55 – שמו של אחד הפלסטינים נשמע  במערכת הכריזה והוא לבדו עובר.

 

                                                    בצילום משמאל: כלובי אדם

17:25- עזבנו את המחסום אל צדו הפלסטיני.  כ-80  בני אדם, מלוא אורכו של כלוב הכניסה למחסום, עמדו מסודרים  ושקטים בתור שהמשיך והתפתל  בסככה שמאחוריו.

–  שנות הכיבוש הפכו את הפלסטינים לסתגלנים, צייתנים, סבלנים וכנועים.

 

–  השאלה המתבקשת אינה אם, אלא מתי הלחץ המתמשך והנצבר הזה יתפוצץ לנו בפנים?

 

  • מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • בסרט: "סיפורו של מחסום"
      נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.

       

      מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)

      המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.

      מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.

      המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה  (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.

      בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר.  קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ.  עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום. 

      ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.

      בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.

      (מעודכן לאוקטובר 2021)

      https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI

      קלנדיה: בדרך לתפילה
      Tamar Fleishman
      Feb-27-2026
      קלנדיה: בדרך לתפילה
לתרומה