חזרה לדף חיפוש דוחות

קלנדיה, יום ה’ 22.9.11, בוקר

מקום או מחסום: מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
תגיות: אלימות
צופות ומדווחות: חנה בר"ג (מדווחת) וצלם
22/09/2011
| בוקר
משקיפים: חנה בר"ג (מדווחת) וצלם
 
הכותרת  היחידה המתאימה לדוח הזה היא זוועה בקלנדיה. 
 
הגענו למחסום בשעה 04:50. התור נמשך עד הרבה מעבר למגרש החניה. כבר בשעה מוקדמת זו שמענו "שאגות" של ממתינים מתוסכלים מכל עבר. כאשר התקרבנו ניגלה לעניינו דוחק איום ונורא, אנשים מטפסים זה על זה ובכלובים דוחק עד כדי מחנק. המצב היה כזה שלא יכולתי לראות בברור כמה עמדות בידוק פתוחות – אך גם בלי לראות היה ברור כי קצב הבידוק הוא איטי להכעיס. השטח שבין קרוסלת הכלובים לקרוסלות הבידוק היה מלא עד אפס מקום באנשים זועמים. הצעירים מוצאים דרכים איומות לעקוף את התור – מסתכלים והנשימה נעתקת. עמדתי מול האנשים חסרת אונים ובייאוש מוחלט. עד שעה 06:00 הלך המצב והחמיר.
 
בשעה 06:00 הופיע נציג המת"ק ופתח את השער ההומניטרי. נחשול אנשים התפרץ לעבר השער ההומניטרי – ועבר. לרגע נראה היה כי יש הקלה בתור – אשליה מוחלטת. כאשר התלוננתי נאמר לי כי הגבירו את מספר החיילים בעמדות הבדיקה – שאותן כמובן לא יכולתי בכלל לראות. את המצב זה לא שינה.
 
בינתיים התקיימה החלפת משמרות במחסום לרכבים. לו יכלו לזחול כצבים בזמן החלפות המשמרות הללו היו ודאי עושים כך. כידוע אין לאן למהר – הרי מדובר רק בפלסטינים! בינתיים מתנהל שיח ידידותי עם "הקול הנסתר" מלמעלה מהפיל בוקס- אלוהים בתחפושת של חייל או חיילת.
 
06:35 מתחילים להופיע תלמידי בית הספר. רבים מהם שבים על עקבותיהם – הצצה במצב מבהירה כי יאחרו לבית הספר כך שכבר אין טעם ללכת. לפתע הופיע איש צעיר, מרכז את הנערים ומציע הסעה בדרך אחרת לבית הספר. אחדים מתפתים אך הרוב מפחדים ומחליטים לשבת על הספסלים ולחכות לבאות. אבן ירדה לי מהלב!
 
בשעה 07:00 נשברתי והחלטתי לטלפן "לחלונות הגבוהים". זה לא שינה דבר במצב והתורים הלכו והתארכו. אין מילים לתאר את השאגות שעלו מהתור. גם ב-07:45 חצר התורים "עברה על גדותיה". רבים פשוט התייאשו ועזבו – הפסד של יום עבודה. למי אכפת?!
 
בינתיים ניהלנו שיחה עם הנערים שעדיין חיכו על הספסלים לשינוי במצב – גם בעוד דור או שניים לא יצליחו למחוק את השנאה הנצברת מדי יום במחסומים!
 
השעון מתקתק, כבר 08:00 וכבר 09:00 ועדיין המונים בתור. נקודת האור היחידה הייתה מפגש בלתי צפוי עם זוג המורים המלמדים בירושלים ומופיעים בסרט של נטע עפרוני על קלנדיה. ונקודת החושך – שהאיש אמר היום בדיוק את אותם דברים שאמר אז בראיון!
 
איש אחד, כועס מאד הוציא את תסכולו עלי. "בוודאי משלמים לך משכורת בשביל מה שאת כותבת במחברת" הודיע. הבושה על מה שראיתי העתיקה מילים מפי – מה יכולתי לומר – שאני שייכת "לאדוני הארץ" המיוחסים שמשקיפים אמנם במחסומים אך בערב יושבים באולמות התאטרון והקונצרטים.
 
ב-09:30 נאלצנו לעזוב – למרות המצב האיום שעדיין שרר במקום. החלטתי לחזור דרך מחסום הרכבים כי שם התקצר התור. איזה טעות!  עצרתי לביקורת ושלפתי את תעודת הזהות המיוחסת שלי. החיילת לא ידעה מה לעשות ושאלה את הביטחונצ'יק האם להתייחס אלי כמו לדיפלומטים. ואז שמעתי מי אני ומה אני – "מה פתאום. היא מהמנוולות השמאלניות". מתדהמה ניתקו מילים מפי – אבל זו היתה רק ההתחלה. הדרכון של הצלם נבדק ואז הוסבר לי "מה את מביאה אותו הנה תיקחי אותו לבניאס (שטח כבוש למי ששכח) ותראי לו כמה יפה הארץ (צודק היא באמת יפה). ובכלל אנחנו צריכים לעשות לך מה שאת עושה לחיילים המגינים עליך ומקריבים את עצמם". קללתי בקללות שלא האמנתי שאני יודעת ועזבתי.
 
על הזוהמה מסביב כבר נכתב פעמים אין ספור – והיום לא היה שונה מכל שאר הימים.
 
עוד בוקר בקלנדיה ועוד יאוש וחוסר אונים.

  • מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)

    צפה בכל הדיווחים למקום זה

    • בסרט: "סיפורו של מחסום"
      נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.

       

      מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)

      המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.

      מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.

      המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה  (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.

      בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר.  קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ.  עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום. 

      ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.

      בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.

      (מעודכן לאוקטובר 2021)

      https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI

      קלנדיה: שלוליות וזוהמה אחרי הגשם
      Tamar Fleishman
      Nov-30-2025
      קלנדיה: שלוליות וזוהמה אחרי הגשם
      צפה באלבום המלא
לתרומה