קלנדיה, יום ה’ 7.5.09, בוקר
6.45 קלנדיה
בדרך ראינו שבעטרות עמדו כעשר מכוניות.
לפני הקרוסלות החיצונות עמדו כ- 250 איש. היה ברור שהשער "ההומניטרי" לא נפתח הבוקר מאחר שבתור הרגיל עמדו נשים וילדים, והשער היה סגור. התקשרנו למוקד ההומניטרי, אמרו לנו שיטפלו בזה מיד, גם החייל בחדר הזכוכית התקשר. נדרשו עוד שתי שיחות טלפוניות ו- 25 דקות של המתנה כדי שהשוטר יגיע, בקצב מאד נינוח תוך שהוא משוחח בטלפון, ומנהל דיון בחדר הזכוכית לפני שפתח את השער. למה למהר? בתור עמדה אם עם תינוק חולה על הידיים. זו הייתה הפעם היחידה שהשער הזה נפתח, אם כי יש לציין שקצב המעבר בקרוסלות החיצוניות היה מהיר לאחר שהקהל הרב עבר. למעשה במשך כל הבוקר קצב המעבר היה סביר, כפי שדיווחו לנו גם שני אנשי אונר"א שעמדו שם משעה 5.30.
אנשי אונר"א דוגמים וידגמו את המעבר במחסומים השונים, הם החלו בכך לאחר שהוצאה לאחרונה הוראה שגם להם מותר המעבר לגדה רק דרך המחסומים, ולאחר שנוכחו ש 39% אחוז מן העוברים בקלנדיה הם במעמד של פליטים ולאונר"א יש מעמד ריבוני לגביהם.
אישה אחת שעובדת בקביעות בגבעה הצרפתית, עוברת מדי יום, הרישיון שלה בתוקף עד ה- 1.6.09, היא באה לברר איך תוכל לקבלו חזרה לאחר שאתמול אחה"צ נלקח ממנה על ידי החיילות במחסום. לדבריה אתמול אחה"צ בשעה 5.30 הן עצרו אותה, הכניסו אותה לחדר וכל אחת בתורה "אמרה לה" מתי תשוחרר: באוגוסט, בנובמבר ובדצמבר,, אחרי חצי שעה שחררו אותה ולקחו ממנה את האישור. קצין מג"ב, קבלן, היה כדרכו קשוב וניסה לעזור, הלך לברר היכן נמצא האישור שלה, חזר כעבר עשרים רגע ואמר שהחיפוש יארך כמה זמן, מאחר שיש ערימה גדולה של אישורים. כשעזבנו האישהה עדיין לא קבלה את האישור, נתניה נתנה לה את מספר הטלפון שלה.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanFeb-27-2026קלנדיה: בדרך לתפילה
-