קלנדיה, יום ש’ 7.11.09, אחה”צ
שבת צהרים 14:00-17:00
בצד הצפוני של המחסום (הצד לרמאללה) הילדים זרקו אבנים וניסו לאלתר ולזרוק בקבוק שיבער (האבנים בצילום משמאל), והנהגים המבוגרים שחששו מסגירת המחסום לתנועה בגלל האבנים ביקשו מן הילדים שיפסיקו. האחד יצא מרכבו וצעק עליהם, שני יצא לדבר אל לבם, ושלישי יצא וצעק אליהם "השחררתם את פלסטין בזה?" ואחר אמר לנו שבגללנו הילדים מתרברבים ומשחקים אותה גיבורים.האבנים פגעו בגדר, והבקקו עשה איזה אש שכבתה מיד.
החיילים לא יצאו לעצור ולרדוף את הילדים,שגובהם אינו עולה על מטר וחצי, כולם וודאי מצולמים במצלמות שעל המגדלים.
אבל הענישה באה בצורת האטת המעבר, גם במסלול המכוניות ויותר במסלולי הולכי הרגל, והמעבר כמעט נעצר לפרק זמן של כשעה וחצי בשעות העומס של אחרי הצהרים, התקשרנו למספר המנהל האזרחי המופיע על השלטים של "מינהלת המעברים" ובתשובה כנה ענו שהיה ארוע ועל כן מאטים את המעבר
האמת הילדים לא ביקשו לשחק אותה גיבורים, הם זורקים אבנים כי הם מרגישים שזה מה שעליהם לעשות, אין עליהם עדיין את הכפיה של ריסון, איפוק וחישובי כדאיות של אדם מבוגר, והם מבינים ראשונים שלא ע"י עמידה צייתנית בתור יעלימו את החומה והמחסום.
אבל מי אנחנו שננסה להבין מה עובר להם בראש. אלה ילדי קלנדיה הגרים רובם במחנה קלנדיה הסמוך,בני בני פליטים,יפים ומצולקים, עובדים מגיל רך ברוכלות, מתמחים במשחק המסוכן של מחבואים עם החיילים הישראלים, ובמו עיניהם ראו וחוו את התוצאות הטרגיות של רדיפות החיילים.
אותו איש שקרא אליהם "השחררתם את הפלסטין" ביקש להגיד שהאבנים האלה לא רק חסרי תוחלת ותועלת אלה גם יביאו עליכם נזק ואסון, והם הילדים נשארו אדישים מול תוכחות המבוגרים.
במחסום עצמו רק שני מסלולים נפתחו, המעבר מכוון להיות איטי להחריד, ומרגע לרגע התורים התארכו לכמה מאות מאחורי הקרוסלות, הקרוסלה בין אזור ההמתנה למסלולי המעבר ננעלה, ומאחוריה מתארך תור נוסף, כך כשעה וחצי.
ההמתנה הארוכה סיפקה לנו צפייה מסוג שונה, נערים תלמידי תיכון פחות עצבניים מן המבוגרים העבירו את זמנם בהתגושושיות בנים, ופזילות זהירות לעבר הנערות, שמצידן ציחקקו ופטפטו וגם פזלו בזהירות. אוי הנעורים, גם במקום המזוויע הזה אפשר לייצר זכרונות נעימים.
רובם המכריע של העוברים באחר צהרים של שבת בעלי ת.ז כחולה ירושלמית, אך פגשנו אשה, אם לארבעה נשואה זה חמש עשרה שנה לירושלמי בעל תעודה כחולה, עובד בישראל מקבל "תלושים" ומשלם ארנונה. היא מקבלת אישור מעבר על בסיס אחוד משפחות, מזה כמה שנים בערך פעם בשנה לא מאריכים את האשור בגלל מניעה מן השב"כ, ובכל פעם משלמת הון לעורך דין, ולאחר שמבלה מספר חודשים כאסירה ושב"חית בביתה, מחדשים לה את האישור, כך כבר מספר פעמים, והפעם היא אמרה שהיא כנראה עוברת פה בפעם האחרונה לפני שהיא כולאת את עצמה בבית המשפחה אלוהים יודע לכמה זמן.
נסענו הלוך חזור למחסום קלנדיה באוטובוס פלסטיני משער שכם, נסיעה טובה ומהירה, דרך בית חנינא וצדה המערבי של החומה המבתרת את אראם.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanFeb-27-2026קלנדיה: בדרך לתפילה
-