קלנדיה - סגר ביום הבחירות
יש משהו שמהפט את העין בסגר.
מה שיש שם זה מה שאין שם ומי שיש שם זה מי שאין שם ושניהם החלום הרטוב של השלטון.
אם אורח מכוכב אחר יזדמן ביום של סגר לקלנדיה יאמר שמאורגן ומסודר ומתפקד לעילא.
כזה היה התייר ההולנדי הנלהב שחצה את המחסום ודבר לא הסיח את דעתו.
היחידה שהפריעה במעט את רוח המרוצות שאפפה את החמושים הייתי אני שלא נשמעתי לדרישה לא חוקיות של חיילת.
“אז תקבלי שוטר!” צעקה, כמו מענישה פעוט שלא גומר מהצלחת.
נעלה בפני את הדרך ותקעה אותי מולה שמאחורי החלון הממוגן.
הפלסטינים המעטים שמבחוץ שלחו לעברי חיוכי סולידריות.
ביקשתי/דרשתי לדעת את שמה והיא התעלמה וסובבה את הראש.
השוטר שהגיע שלא ממש הבין על מה ולמה אמר שכן, שזכותי לדעת את שמה ושזכותי גם להתלונן. כששאל השוטר אותה לשמה לא השיבה, כשהתעקש – נמלטה מהעמדה.
יצר השוטר קשר עם המוקד ונענה ששמה לינוי לוי.
“את יכולה לעשות עם זה מה שאת רוצה”, אמר.
רוצה ועוד ארצה ועוד אעשה.
השוטר שהתלווה אלי ליציאה מהמקום שאל מה הצבעתי, אמרתי ושאלתי אותו, נחת הדדית הייתה לנו, לו ולי, שהצבענו לאותה מפלגה.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanFeb-27-2026קלנדיה: בדרך לתפילה
-
