קלנדיה
בוקר רגיל בקלנדיה
הגענו ב-5:25 לערך. החניה עדיין חסומה. בחניה בתשלום שמאחורי דוכן הפירות והירקות בכיכר הבאה כבר התארגנו עם פנקס קבלות על 20 ₪, אך בהתאם לסיכום אליו הגיעו עמם גילי ויערה בשבוע שעבר, אנו משלמות רק 10 ₪.
בפנים כבר פתחו את כל 5 העמדות. תורים ארוכים אך מסודרים ממתינים לפני המכלאות. ככל הנראה פתחו את עמדות 4 ו-5 ממש לפני שהגענו. בעמדה 5 כבר החלו להכניס אנשים. ב-4 זה לקח עוד דקות ארוכות, ורק כשהגיעה שוטרת והתעניינה בקשר מה קורה, החלו להעביר אנשים.
לקראת 6:00 הגיע חייל להחליף את החייל שבאקווריום. מסתבר שמדובר בחייל חדש כאן. הוא התפלא לראות אותנו וגם שאל את האנשים שהמתינו לפני השער ההומניטרי מה הם עושים שם, והם ואנחנו הסברנו לו ששם המעבר ההומניטרי שצפוי להיפתח מייד. השלט החדש יחסית שנתלה לאחרונה על השער כבר לא היה שם. הוא פנה לשוטרת שאישרה לו את דברינו הן לגבי השער ההומניטרי והן לגבי נוכחותנו במקום. אח"כ היא גם הראתה לו מה עושים בתוך האקווריום ופתחה בעצמה את הקרוסלות בקצה המכלאות מעת לעת (בד"כ השוטרת אומרת לחייל/ת מתי לפתוח והוא פותח).
מעט אחרי 6:00 הגיע לפתוח את השער ההומניטרי קצין מהמת"ק, שאינו מגיע לשם בד"כ. פגשתי בו לא מזמן במעבר הזיתים באחד מימי הששי של הרמדאן. לשאלתנו אמר שתפקידו הרגיל במת"ק הוא קצין קישור עם ארגונים בינלאומיים. היום באופן חריג בא להחליף כאן. הוא דובר ערבית ופנה בנימוס רב לממתינים כדי לבדוק את האישורים, אך איפשר לעבור בשער ההומניטרי רק לזכאים. האחרים נשלחו לתור הרגיל.
ב-6:30 בערך הצטמצמו התורים מאוד. עזבנו. לאחר שבשבוע שעבר הנסיעה דרך פסגת זאב לקחה זמן רב בשל עומסי תנועה (עקב החזרה ללימודים) שבנו הפעם לנסוע דרך הכיכר ההומה שלפני מחסום כלי הרכב בקלנדיה. לקח לנו מעל 20 דקות לעבור את הכיכר והמחסום, אך המעבר במחסום חלק (בהצגת תעודות) ומשם הנסיעה למרכז העיר זורמת במהירות.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanNov-30-2025קלנדיה: שלוליות וזוהמה אחרי הגשם
-