קלנדיה
הגענו מעט אחרי 5:00 והחלטנו הפעם לחנות לפני המחסום ולחצות ברגל. המעבר הרגלי לצד הפלסטיני מהיר, ללא בידוק וללא עיכובים. שם חיכו לנו כבר תורים ארוכים. רק 3 עמדות בידוק פעילות והמעבר היה איטי מאוד, כל פעם נפתחו הקרוסלות לפרק זמן קצר ביותר ורק מעטים הצליחו לעבור. גם כאשר פתחו את הקרוסלות בקצה המכלאות, לא נפתחו כל השלוש. אחת נותרה סגורה ואנשים שהמתינו בתור שלפניה התרעמו. הצלחנו להפנות את תשומת לב החיילת באקווריום לכך, ואז היא פתחה את אותה קרוסלה לזמן ארוך יותר משתי האחרות, ולאחר מכן פתחה את כל השלוש יחד.
ב-5:25 נפתחה עמדה 4 וב-5:35 גם עמדה 5. בין לבין הגיע שוטר, אך עדיין הוכנסו מעט אנשים בכל פעם והתורים הלכו והתארכו אל תוך מגרש החניה הסגור. ח' המוכר לנו וחבריו אומרים שאתמול ושלשום היה בסדר והמעבר זרם יותר בזריזות. היום הכל איטי והתורים מצטברים. כיוון שכך הצטבר גם תור של ממתינים לפתיחת השער ההומניטרי.
השעה 6:00 חלפה והשער ההומניטרי טרם נפתח. רק ב-6:15 לערך הגיע מאבטח ואז פתח השוטר לראשונה את השער ההומניטרי. קצת אח"כ הגיעו קצין ומאבטח נוסף שפתחו את השער ההומניטרי מעת לעת, אך היו קשוחים מאוד בכל הנוגע להעברת גברים דרך השער. עובד של אחת הכנסיות ועובד או"ם מחו בפנינו על כך שלא איפשרו להם היום לעבור דרך השער ההומניטרי, בעוד שבדרך כלל מתירים להם לעבור. אחד מהם ציפה שנעזור לו וכאשר הסברנו שאין שאפשרותנו לעשות זאת התאכזב ושאל – אז בשביל מה אתן כאן?
בנגלה האחרונה של פתיחת השער ההומניטרי עברנו גם אנו דרכו, אך סרבנו להצעת המאבטח להעביר אותנו מסביב והעדפנו להמתין עם הפלסטינים לבידוק בעמדה 5. המאבטח טען שתמיד בימי א' ו-ד' יש תורים ארוכים יותר מבשאר הימים, ככל הנראה יש יותר אנשים. הנסיון שלנו מלמד שהיו גם לא מעט ימי רביעי שבהם התורים לא היו כ"כ ארוכים והמעבר זרם מהר יותר. הבידוק היה מהיר ובסה"כ לקח לנו כ-12 דקות לעבור. עם ההליכה עד הרכב זה לוקח כרבע שעה, יותר מהר מאשר הנסיעה האיטית בתור המכוניות סביב הכיכר…
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanFeb-16-2026מחסום קלנדיה: קיצור דרך
-