קלנדיה
משמרת שחר
כשהגענו ב05:00, היו תורים ארוכים למרות שכל חמשת עמדות הבדיקה היו פתוחות. הסיבה לכך היא שקרוסלה מס'1, עליה כבר דיווחנו בשבוע שעבר, עדיין לא תוקנה. התוצאה שבמקום שלושה תורים שעוברים בד"כ דרך ה"כלובים", נותרו רק שני תורים, ארוכים מהרגיל, שהתארכו עד למגרשי החניה. פרושו של דבר, שהעומדים בתור חשופים לרוח המקפיאה (שחזקה למדי באזור המחסום) וגם לגשם כאשר מזג האויר סגרירי. יהיה מאלף לגלות מדוע לוקח יותר משבוע לתקן את הקרוסלה.
תוספת חדשה לנוף של המחסום היא נוכחותו של זקן מעורער, שנראה לא אחראי למעשיו. הוא מגיע למחסום,לא במטרה לחצות אותו, אלא להעביר את היום, למרות השעה והקור. שמנו לב אליו בשבוע שעבר בפעם הראשונה. הוא היה יחסית רגוע, אם כי החל למלמל ברגע שהגיע קצת אחרי 5. לא הצלחנו להבין כל מה שאמר, אם כי הצלחנו לתפוס את המילים "הילדים שלי" ו"גהנום". העומדים בתור הביטו בו בעצב. אך היות וכל דבר צפונית לתחנות הבדיקה של קלנדיה נחשב לשטח הפקר בכל מה שנוגע לרשויות של ירושלים, לא היה למי לפנות, לא שוטר ולא עובד סוציאלי, כדי לעזור לאיש האומלל. על כן ימשיך להיות תוספת עלובה למקום עלוב ממילא.
כדי להוסיף לקדרות המקום, שני שליש מהתאורה העליונה לא עובדת (כלומר 2 מתוך שלושת השורות של מנורות הניאון שלאורך גג הפח, שדרכו מים ממשיכים לנזול למרות שלא ירד גשם לאחרונה).
ב06:05, המשמעת של התור מתפרקת, ובזמן שמספר אנשים מתעמתים אחד עם השני בכניסה לשני ה"כלובים", הרבה אחרים מתרחקים אחורה כדי להמנע מפגיעה אך נותרים באזור. לא מעט אנשים סביבנו הביעו את מורת רוחם הן מהעמיתים שלהם והן מהקצב שבו בדיקות הבטחון בוצעו. לקח חצי שעה עד שנוצרו תורים מסודרים שוב.
ב06:10 הגיע חייל של המנהל האזרחי ופתח את השער ההומניטרי לאנשים שכבר התקהלו שם. לא מעט אנשים נזקקו לשער היום ולכן נוצרה התקהלות יותר מהר מהרגיל והאנשים היו חרדים יותר לגבי סיכויהם לעבור בפעם הבאה שהשער יפתח. אחת הסיבות לעומס היא חזרתם של הילדים לבית הספר. ראינו גם הרבה הורים נושאים תינוקות או מתלווים לילדים קטנים (אם כי יתכן וזה רנדומלי לחלוטין).בכל מקרה, כל פעם שהחייל פתח את השער, הוא נתן לכל מי שזכאי לכך, לעבור.
ב-7:00, גדל קצב פתיחת הקרוסלות וכמות האנשים שהורשו לעבור בכל פעם גדלה אף היא. יחד עם זאת, התורים עדיין הגיעו עד מעבר ל"כלובים" כשעזבנו ב07:15.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanNov-30-2025קלנדיה: שלוליות וזוהמה אחרי הגשם
-