קלנדיה
בוקר עמוס מאוד במחסום קלנדיה, אך השוטר מ' לא מבין על מה מתלוננים העוברים: הרי אתם רואים שהחיילים בעמדות עובדים, מה הם משחקים שש-בש? התאורה בסככה זעומה, מרבית הפלורסנטים אינם פועלים. רופאים עוברים במעבר ההומניטרי, אחים ואחיות לא. האם הרופא יכול לעבוד בלי צוות???, שואל אח שנדחה. אדם חולה לב מתלונן שלא נתנו לו לעבור במעבר ההומניטרי – אם אתה חולה אל תבוא לעבודה, נאמר לו, ומי יפרנס את משפחתו?
השבוע אספנו את ויולטה, בחורה צעירה, עיתונאית מגרמניה המבקרת בארץ. לעיתון שהיא עובדת בו יש כתבת קבועה בארץ, ויולטה באה לביקור. היא היתה בסיור בגדה עם דניאלה, וכך הגיעה אלינו כדי לראות כיצד פועל מחסום בשעת העומס.
הגענו למחסום קלנדיה מאוחר יחסית, ב-5:25 לערך, וקידמו את פנינו תורים ארוכים שכבר גלשו אל מגרש החניה. 4 עמדות בידוק מתוך ה-5 היו פתוחות. רק בשעה 5:45 נפתחה העמדה החמישית, אחרי שכבר היו במקום השוטר מ' והשוטרת הבלונדינית. התורים המשיכו להתארך.
מצב השירותים גרוע, כמו בעבר, רק שירותי הנשים פתוחים, וללא מים זורמים. מוכר העוגות מתלונן על התאורה בסככה, מרבית הפלורסנטים אינם פועלים. רק השורה הקרובה למכלאות עובדת.
ויולטה מראיינת אדם שעובד בבית הספר האמריקאי, ומדבר אנגלית טובה. הוא יכול לעבור במעבר ההומניטרי ומחכה לשעה 6 שבו ייפתח. הוא מספר לה על התלאות שהוא וחבריו עוברים מדי יום. מבקש שלא להזדהות בשמו. אח"כ היא מראיינת אדם אחר, מהתור הרגיל, שמתלונן על המצב. ייקח יותר משעה לעבור היום. התורים מגיעים עמוק לתוך מגרש החניה. יצאתי עם ויולטה החוצה והראיתי לה את התורים הארוכים ואת התנועה ההומה בכיכר ולפניה, בדרך אל מחסום כלי הרכב.
התורים מתארכים ומתארכים. כאשר מי מהעוברים פונה אל מ' בבקשה לזרז את קצב הבדיקה בעמדות, התשובה היא "הרי אתם רואים שהחיילים בעמדות עובדים, מה הם משחקים שש-בש?" לפחות זה נאמר הפעם בחיוך ולא בתוקפנות וצעקות.
לקראת 6 הגיע קצין מהמת"ק ועימו שתי חיילות מתלמדות. הם באו לפתוח את השער ההומינטרי. אנו מכירות את הקצין הזה ויודעות שהוא נוהג באדיבות בדרך כלל. הפעם ניגש עימו השוטר מ' ובודק בקשיחות את תעודות הזהות המסמכים והאישורים. אח מתלונן בפנינו על כך שלא נותנים לו לעבור. בד"כ הוא עובר, אך היום לא. בהמשך הבוקר הגיע גם אח נוסף, לבוש באלגנטיות עם עניבה, וגם הוא נדחה. הוא משוחח עימנו לאחר שנשלח לתור הרגיל. רופאים מורשים לעבור במעבר ההומינטרי, אך אנשי הצוות הרפואי לא. כיצד רופא יכול לעבוד ללא אחים ואחיות, הוא תוהה. הרי אני הולך לעבוד, לעזור לאנשים. "מה אני מחברון?" הוא מוסיף וצוחק (גם בפלסטין מסתבר "הצפוניים", אנשי מרכז הגדה, מתייחסים בהתנשאות מה אל אחיהם הדרומיים מחברון…).
גם אדם חולה לב מנסה לעבור בשער ההומניטרי. מצב התור היום קשה ומסכן אותו. לא פעם נותנים לו לעבור, למרות שאין לו את האישורים הנדרשים. היום הוא נדחה. מ' אמר לו "אם אתה חולה – שב בבית. אל תבוא לעבודה". אמירה מתאימה למי שיכול ללא קושי להרשות לעצמו להפסיד יום עבודה בידיעה ששכרו ישולם והוא זכאי לחופשת מחלה. אך הפלסטיני שיחמיץ יום עבודה לא יקבל שכר, ומי יפרנס את משפחתו?
בהמשך ראינו אף מקרה שבו הקצין העביר אדם דרך השער ההומניטרי כאשר השוטר לא עמד לידו. האיש כבר עבר את השער ואת הקרוסלה שאחריו, והוא בדרכו להמתין לפני עמדת הבידוק, אך אז הגיע מ' (שכנראה מכיר את האיש), נזף בקצין "למה העברת אותו?", ניגש אל האיש ובדק את מסמכיו. ככל הנראה האיש אכן אינו זכאי לעבור במעבר ההומניטרי לפי הכללים היבשים, ומ' אינו מתעצל וטורח להחזירו בחזרה דרך הקרוסלה והשער כדי שימתין בתור הרגיל. הקצין מתייאש ונכנס ל"אקווריום" עם מתלמדותיו, מותיר למ' להמשיך את הטיפול במעבר ההומניטרי. מענין מה למדו החיילות הצעירות היום…
קצת אחרי 7 הפסיקו לפתוח את המעבר ההומניטרי ושלחו את כולם לתור הרגיל. ב-7:20 לערך, כשהתורים סוף סוף התקצרו, הצטרפנו גם אנו לתור. לקח לנו כ-20 דקות לעבור. ויולטה שעמדה בתור אחר התעכבה. מסתבר שהיתה איזו בעיה עם הויזה שלה, נאמר לה שהיה אמור להיות לה גם איזה מסמך נוסף בתוך הדרכון. אך החייל הרים טלפון, קיבל אישור והיא עברה.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanFeb-16-2026מחסום קלנדיה: קיצור דרך
-