חזרה לדף חיפוש דוחות

קלנדיה

צופות ומדווחות: יערה רפיח וגילי קוגלר
03/09/2015
| בוקר

ללא בעיות מיוחדות – הזדמנות לעיסוק במותרות

היינו במחסום בין 5:00 עד 6:45 – רוב הזמן המעבר היה מהיר ולא היו שום בעיות שהצריכו תקשורת עם הפועלים או החיילים. זמן המעבר הממושך ביותר היה בין 6:00 ל 6:30 – אז הצטברו תורים ליד שלוש המכלאות, ואחר כך התורים התקצרו.

איך זה קרה?

1. כל המחסומים נפתחו בזמן.

2. החיילים במחסומים עבדו כנראה ביעילות (בהצצה על מחסום מס' 1 מבחוץ הם היו ערים ומתפקדים).

3. החייל ב"אקווריום" לא הוטרד מתורים גדולים מדי במחסומים והשאיר את המכלאות פתוחות זמן ממושך יחסית.

4. וגם אולי – היו פחות פועלים. לא ראינו פנים מוכרות של פועלים שעובדים בעטרות. האם ייתכן שהתכנית של אוטובוס לעטרות התחילה כבר לפעול?

הערות:

1. באין בעיות מיוחדות החושים ערים ומוטרדים מתחלואי המקום שנותרו ללא שינוי: הרחבה המטונפת, הספסלים הרעועים (צריך לבחור היטב היכן לשבת בלי ליפול), וריח השתן החזק מהשירותים שממלא את כל הרחבה. למה לא להפוך את המחסום למעבר  ראוי שמכבד את העוברים והעובדים בו.   

2. השער ההומניטרי הפך להיות זיכרון עמום. לא ראינו חייל מת"ק שמגיע לפתוח אותו, ומספר נשים וזקנים שבתמימות התייצבו שם לקראת השעה 6:00 התייאשו והשתלבו בתורי המכלאה עד מהרה.

 

 

  • מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • בסרט: "סיפורו של מחסום"
      נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.

       

      מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)

      המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.

      מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.

      המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה  (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.

      בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר.  קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ.  עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום. 

      ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.

      בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.

      (מעודכן לאוקטובר 2021)

      https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI

      קלנדיה: שלוליות וזוהמה אחרי הגשם
      Tamar Fleishman
      Nov-30-2025
      קלנדיה: שלוליות וזוהמה אחרי הגשם
לתרומה