קלנדיה
בוקר קשה מאוד בקלנדיה
5:20 – הגענו למגרש החניה שלא היה מלא, אך כבר מרחוק שמענו צעקות, ובפנים "חרב ודרב". דחיפות וצעקות. למרות ש-4 עמדות בידוק פעלו, הלחץ והבלגן היו רבים. אנשים מתלוננים שלא פותחים את הקרוסלות לעתים קרובות מספיק וכאשר פותחים מכניסים בכל פעם מעט מאוד אנשים. כאשר הקרוסלות נפתחות מתחילות דחיפות וצעקות ביתר שאת וכל העומדים נדחקים בנסיון להיכנס לשרוולי המכלאות ולהתקדם עוד מעט לקראת המעבר המיוחל. 
רבים, בעיקר אנשים מבוגרים יותר, אך לא רק כאלה, יושבים על הספסלים ומחכים שהלחץ ירד ואפשר יהיה לעמוד בתור בצורה מסודרת. במצב הקיים זו ממש סכנת נפשות. כאשר הקרוסלות נסגרות לפרק זמן ארוך יחסית אנשים מתחילים לצעוק ולשרוק בנסיון לגרום לחיילים לפתוח אותן.
חנה מתקשרת למת"ק ומדווחת על המתרחש. בשל הרעש אין היא מסוגלת לשמוע מה נאמר לה במענה. חלק מהאנשים מספרים לנו שהמצב קשה מתחילת השבוע. אתמול הביאו חיילים מתלמדים ללמוד את העבודה. יתכן שהחיילים שעושים את העבודה אינם מיומנים מספיק. אך נשמעות גם טענות שחיילים מתעסקים בסמארטפונים שלהם במקום לבצע את הבידוק.
כולם זוכרים את יום ד' שעבר שהראה שאפשר גם אחרת. אנשים מספרים שהם גרים בסמוך למקום העבודה בעטרות, אך דרך שאמורה לקחת מספר דקות נמדדת בשעות. אדם אחר מספר לנו שהוא גר בסמוך לרמות וצריך להגיע לשוק. לפעמים נוסעים למחסום הזיתים כדי לעבור יותר במהירות, אך הנסיעות עולות כסף רב.
5:40 – אין שום שיפור. תור לא קטן נוצר כבר גם ליד השער ההומינטרי הסגור. חנה מתקשרת שוב למת"ק אך נאמר לה שאין מה לעשות עד שיגיע נציג המת"ק בשעה 6:00. בשלב מסויים אנשים בתור החלו ממש ללכת מכות. זה נפסק גם בזכות חבריהם שהתערבו והפרידו, אך בעיקר בזכות העובדה שלאחר דקות ארוכות שוב נפתחו הקרוסלות והתור החל להתקדם…
לקראת השעה 6:00 מתחילה תכונה בקרב כוחות הבטחון. מגיע השוטר ומדבר בקשר, ועוד חיילים ומאבטחים יוצאים מהכלוב שלהם או מגיעים מכיוון המת"ק, אך נציג המת"ק שפותח את השער ההומניטרי טרם הגיע. עמדת בידוק מספר 5 נפתחה, אך הדבר עדיין לא משפיע על הקלת הלחץ בתור. המאבטח אומר שמייד יגיעו חיילים לפתוח את השער ההומניטרי, וזה באמת קורה, ב- 6:10 לערך. לוקח כמה זמן עד שהתור בשער ההומינטרי מתרוקן. בינתיים כל פעם שמכניסים משם אנשים (חלק מהגברים נשלחים לתור הרגיל) יש תור גדול לעמדת בידוק 5, המיועדת להם, אז חלקם הולכים לתור הרגיל והדבר מעורר את מחאות הממתינים בתור הרגיל.
6:25 – עכשיו כבר אין תור ליד השער ההומינטרי, אך כל הזמן מגיעים עוד אנשים, ביניהם הרבה נערים ונערות שפניהם לבית הספר. הנגד במקום פותח את השער בכל פעם שמצטברים כמה אנשים. בתורים הרגילים כבר אין דחיפות, אך עדיין יש הרבה מאוד אנשים. יושבי הספסלים קמו והצטרפו לתור. כעת יש 3 תורים מסודרים שמשתרכים מ-3 המכלאות, ואחד מהם יוצא אל מחוץ לסככה לעבר מגרש החניה. אך כעת ממתינים בסדר ובשקט והשוטרת שעומדת מחוץ לכלוב של כוחות הבטחון בודקת כל הזמן את המצב ומורה לחיילים מתי אפשר לפתוח את הקרוסלות ("להזרים" בלשון כוחות הבטחון).
7:15 – עדיין התורים ארוכים. מבחוץ שומעים צפירות של משאיות ומכוניות, מלמד שגם שם המצב קשה. הנגד ניגש להעביר אנשים פעם אחרונה בשער ההומניטרי, לאחר שהתורים הרגילים סוף סוף התמעטו. בסופו של דבר העביר גם פעם נוספת ב-7:20. לאחר מכן עברו בתור הרגיל.
7:30 – רק עכשיו המקום מתרוקן. עזבנו.
בשער המכוניות בדקו לנו רק ת.ז ועברנו בלי בעיות.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanNov-30-2025קלנדיה: שלוליות וזוהמה אחרי הגשם
-