חזרה לדף חיפוש דוחות

קלנדיה

צופות ומדווחות: רחל קושנר; אווה מנסה; הקון הבילה, סופרים אורחי "שוברים שתיקה" וחנה בר"ג (מדווחת)
14/04/2016
| בוקר
יום שחור בקלנדיה
מישהו איפה שהוא "עשה טעות" וכתוצאה החרימו עשרות, אם לא מאות אישורי עבודה לפלסטינים. עכשיו צריך "למיין" את "המסוכנים" מאילה "שאינם מסוכנים" – לא פחות מסובך ממבצע אנטבה. עשרות אנשים באו להתלונן ולבקש עזרה – ואנו ידינו קצרה. הזעם והתסכול הן של הפלסטינים והן שלי היה בלתי נישלט. היו רגעים, לראשונה בשנותי הארוכות בקלנדיה, שנכנסתי לחרדה. פחדתי להחנק!
04:00: כבר בכניסה מכוון 443 הרבה הולכי רגל שהצליחו לעבור מיד בפתיחת המחסום. התור הגיע עד קצה הסככה, אך מעבר דרש רק כ-20 דקות. יש קפה חם ויש ביגלה והכל נראה כמו מאז ומעולם.
05:00 התור ארוך יותר ומתחילים להופיע המסורבים. חשבתי שמדובר רק במעטים ולקחתי מספרי זהות. עברה כרבע שעה והתברר שמדובר בהרבה מאד אנשים ואין עוד טעם באיסוף מספרי זהות.
05:30: האורחים הגיעו ותשומת הלב התרכזה בהם. רק כעבור כשלושת רבעי שעה התחיל זרם המסורבים, שהסיטו את האורחים מעט הצידה ו"התנפלו" עלי. התיסכול והזעם כמעט גרמו לי "להתקף לב".
06:15: החצופה מהמינהל האזרחי הופיעה. "תסתלקי מכאן, את מפריעה לי, לכי לחברים שלך, אני אקרא למישטרה ואל תלמדי אותי את העבודה שלי". המאבטח שפחד להפסיד את ההצגה התערב והפנינים שבפיו עלו בהרבה מונים על אלה של המת"קניקית. השוטר, שכנראה מכיר אותי הציע להם לא "להתעסק איתי" כי "היא מסוכנת" – אם לא ידעתם עד עכשיו שאני מסוכנת הנה לכם ההוכחה הניצחת! הכל מפי הגבורה.
נשארנו בקלנדיה עד שעה שמונה. האורחים הצליחו לשוחח עם כמה מהאנשים שעמדו בכלובים, אך השיחות נפסקו בכל פעם שהקרוסלה נפתחה.  טוב לראות מעת לעת איך נראית קלנדיה ואיך נראה הכיבוש לאנשים שזו החשיפה הראשונה שלהם לזוועה.
 
 
 

  • מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • בסרט: "סיפורו של מחסום"
      נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.

       

      מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)

      המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.

      מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.

      המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה  (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.

      בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר.  קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ.  עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום. 

      ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.

      בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.

      (מעודכן לאוקטובר 2021)

      https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI

      קלנדיה: בדרך לתפילה
      Tamar Fleishman
      Feb-27-2026
      קלנדיה: בדרך לתפילה
לתרומה