חזרה לדף חיפוש דוחות

קלנדיה

צופות ומדווחות: וירג'יניה סיוון, אינה פרידמן (מדווחת) צ'רלס ק. (מתרגם)
24/10/2017
| בוקר

בוקר קשה

רק ארבע עמדות היו פתוחות כשהגענו בשעה 05:30 (החמישית נפתחה בשעה 06:20), והתורים למחסום הגיעו לקצה מגרש החנייה.  החייל האחראי להפעלת הקרוסלות כדי שאנשים יגיעו לעמדות הבדיקה הכניס רק מעטים כל פעם.  לכן גבר המתח.  הוא הגיע לשיא בשעה 06:00 כאשר פרץ סכסוך בכניסה לכלוב השמאלי – שהוא תמיד מועד לפורענות בגלל הנדחפים לתור – והתור המסודר התמוטט כליל.  משך השעה הקרובה אנשים התקוטטו בכניסות לשלושת הכלובים, בעוד שרוב הממתינים הסתובבו בסככה.  התורים שוב התחילו להסתדר רק בסביבות השעה 07:00.

חייל המנהל האזרחי הגיע בשעה 06:18, יחד עם מאבטח, והתחיל להפעיל את השער ההומניטרי.  בהתחלה זה היה אתגר גדול כי אנשים רבים שאינם זכאים לעבור בו התגודדו לפניו בתקווה להתפלח דרכו.  בעת שהחייל בדק אישורים עמד המאבטח בין השער לקרוסלה הפנימית, מחזיר כל מי שלא היה זכאי לעבור בו.  כאשר שלושת התורים העיקריים לכלובים החלו להווצר שוב בסביבות השעה 07:00, פחת הלחץ בשער ההומניטרי, אליו ניגשו רק נשים, מורים, תלמידי בית ספר ואלה שהיו בדרכם לבתי חולים.  אלה הועברו מיד.  החייל, אותו לא ראינו בעבר, היה ידידותי מאוד ביחס שלו לפלסטינאים.

אבל אלינו פנו אנשים רוגזים, אחד אחרי השני, ושמשנו למעשה כלאי ברקים עבור מפעילי המחסום, ובעצם גם עבור עם ישראל כולו.  צעיר אחד סיכם את המצב בקלנדיה כמהווה “עונש קולקטיבי.”

“אנו גרים ביהודה ושומרון,” פתח (ועצוב לשמוע פלסטיני משתמש במינוח הזה).  “אנו באים כל יום, למעשה לעבוד בבתי הקצינים ואף בבתי החיילים.  אנו בונים את מדינת ישראל.  ומה מקבלים בתמורה?  הסתכלו מסביב.  מתייחסים אלינו כאל חיות.”

“הכיבוש הוא סרטן אבל הוא לא יימשך לנצח,” הזהיר אותנו אדם שלא נתנו לו לעבור דרך השער ההומניטרי.  “זו ארצנו, ויבוא יום שאנו נקח אותה בחזרה.”

מזמן לא שמענו פרץ זעם כזו נגד ההפעלה הכושלת של המחסום, נגד ההשפלה והשחיקה הכרוכות במעבר היומיומי בו.  מאחר וכבר לא היו תורים, לא יכולנו לאמוד את הזמן שהיה דרוש לעבור במחסום.  אבל לפי הצעקות והדחיפות והרמיסות והשריקות שהתרחשו למשך כמעט שעה ליד הכניסות לכלובים, הרגשנו כי הבוקר נמשך לנצח.

בשעה 07:30, כאשר התורים כבר לא נמשכו מעבר לסככה, הצטרפנו לאחד מהם. עברנו את הבדיקה ויצאנו החוצה בתוך 30 דקות.

 

 

 

  • מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • בסרט: "סיפורו של מחסום"
      נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.

       

      מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)

      המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.

      מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.

      המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה  (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.

      בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר.  קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ.  עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום. 

      ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.

      בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.

      (מעודכן לאוקטובר 2021)

      https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI

      קלנדיה: שלוליות וזוהמה אחרי הגשם
      Tamar Fleishman
      Nov-30-2025
      קלנדיה: שלוליות וזוהמה אחרי הגשם
לתרומה