חזרה לדף חיפוש דוחות

קלנדיה

צופות ומדווחות: תמר פליישמן.
09/04/2017
| אחה"צ

למי שנולדה לחירות שלא מוטלת בספק, קשה עד בלתי אפשרי לפענח את סבלנות החברה הפלסטינית להשפלה ולהתעמרות היום-יומית ולהחליט אם זה ביטוי לכוח או לחולשה.

Qalandiya. April 9 2017. Tamar Fleishman.jpg

שעה וכמה דקות של עמידה במקום, של עוד ועוד בני אדם מצטרפים לתורים עמוסים, שקטים, בלי דחיפות ובלי צעקות. דיבור חלש, סבלנות חידתית והומור מקברי.

רק בחור אחד שהוזמן לקצין מבחן לשעה ארבע וחצי דאג פן יאחר לפגישה ואז הלך עליו. התרוצץ בין התורים, “תנו לי להיות קודם, אני נורא ממהר” ביקש, אבל לרצונם הטוב או הרע של האנשים לא היה קשר לסיכוי של הבחור להגיע בזמן לקצין המבחן שלו, כי הם, החיילים שכן היו בפנים פשוט שמו זין עלינו שבחוץ.

כשאחרי שעה וכמה דקות חזרו החיילות/ים לתפקד והמחסום חזר לפעול, והאנשים שחצו אותו עלו על אוטובוס שיעדו מזרח ירושלים, עלו בעקבותיהם שוטרי מג”ב שבמשך רבע שעה ערכו בדיקה מדוקדקת, בדיקה חוזרת, לכל אדם ולכל תעודה, ופלסטינים שוב בסבלנות, חלקם אדישים וחלקם מחייכים חיוך של “מה אני יכול לעשות?” חיכו עד שהאחרונים הסתלקו.

Qalandiya CP. April 9 2017. Tamar Fleishman.jpg

 

 

 

  • מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • בסרט: "סיפורו של מחסום"
      נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.

       

      מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)

      המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.

      מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.

      המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה  (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.

      בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר.  קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ.  עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום. 

      ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.

      בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.

      (מעודכן לאוקטובר 2021)

      https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI

      קלנדיה: בדרך לתפילה
      Tamar Fleishman
      Feb-27-2026
      קלנדיה: בדרך לתפילה
לתרומה